מוניטריזם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה אחרונה מ־11:13, 8 במאי 2024

מוניטריזם היא אסכולה כלכלית נאו-קלאסית בכלכלה המודרנית המבקרת שימוש במדיניות מוניטרית כאמצעי לוויסות הביקוש המצרפי ושוללת התערבות פיסקלית ישירה של הממשלה בכלכלה.

עיקרי הכלכלה המוניטריסטית

התפיסה מנוגדת לכלכלה קיינסיאנית. בעוד שהכלכלן הנאו-קיינסיאני מאמין ביכולתה של מדיניות פיסקלית להשפיע על התוצר ורמת האבטלה ורואה בהוצאות הממשלה כלי מקרו-כלכלי חשוב, הכלכלן המוניטריסט רואה בהתערבות ממשלתית כזו תופעה מזיקה שאין ביכולתה לגרום לתוצאות המיוחלות, משום שהגידול בביקוש לכסף והאינפלציה יבטלו את השפעותיה.

במקום התערבות פיסקלית, דוגלת הכלכלה המוניטריסטית בפיקוח הדוק על היצע הכסף מצדו של הבנק המרכזי על מנת להשיג יציבות מחירים, וכתוצאה ממנה שגשוג כלכלי.

שורשיה של התאוריה בשתי אסכולות כמעט סותרות: הגישה אל הכסף של הכלכלנים הקלאסיים בני המאה ה-19, כדוד ריקרדו, ולעומתה התאוריה הקיינסיאנית של הכסף, המתייחסת לשוק הכסף בדגש על צד הביקוש שמניע את הכלכלה.

מוניטריסטים בולטים

אבי המוניטריזם המודרני הוא הכלכלן האמריקאי רב ההשפעה מילטון פרידמן. ב-1963 הוציאו פרידמן והכלכלנית אנה שוורץ את ספרם "ההיסטוריה המוניטרית של ארצות הברית 1867-1960", סקירה של גלי הגאות והשפל הכלכליים של כמאה שנים מנקודת מבט מוניטריסטית התולה אותם בעודפי או חוסרי היצע בשוק הכסף בהתאמה.

מוניטריסט אחר הוא נגיד הבנק הפדרלי לשעבר פול וולקר.

התפתחות היסטורית

מוניטריזם הפך להיות פופולרי בראשית שנות השבעים כאשר הכלכלה הקיינסיאנית כשלה בניסיון להסביר כיצד ייתכן מצב של סטגפלציה, אינפלציה המלווה במיתון ובאבטלה. נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר מינה את פול וולקר לנגיד הבנק הפדרלי וזה הטיל מגבלות משמעותיות על היצע הכסף והשיג יציבות מחירים, גם אם במחיר של מיתון חריף.

מאז ראשית שנות התשעים חל פיחות מסוים במידת הקבלה של התאוריה בקרב כלכלנים וקובעי מדיניות ברחבי העולם, אם כי היא עדיין גורם מוביל בארצות רבות, בעיקר בקרב הבנקים המרכזיים.

אסכולת שיקגו

"אסכולת שיקגו" הוא כינוי לקבוצה של כלכלנים מהזרם הניאוקלאסי שמקורה באוניברסיטת שיקגו. האסכולה דוחה את הכלכלה הקיינסיאנית ומקדמת על פניה את המונטריזם. באמצע שנות ה-70 אנשי האסכולה פנו לקדם את הכלכלה הניאוקלאסית המבוססת על ציפיות רציונליות. כלכלנים בולטים הנמנים עם אנשי האסכולה הם: ג'ורג' סטיגלר, מילטון פרידמן, גארי בקר ויוג'ין פאמה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

פול קרוגמן | ניו יורק טיימס, שבויים בקונספציה: כך נכשלו הפרופסרים לכלכלה ומינהל עסקים בחיזוי המשבר ותוצאותיו, באתר TheMarker‏, 27 בספטמבר 2009
מוניטריזם באתר ההיסטוריה של המחשבה הכלכלית
מוניטריזם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{לשכתב|מספר אי דיוקים}}
+{{לשכתב|נושא=מדע וטכנולוגיה|סיבה=מספר אי דיוקים|כל הערך=כן}}
-'''מוניטריזם''' היא אסכולה [[כלכלה|כלכלית]] [[כלכלה נאו-קלאסית|נאו-קלאסית]] ב[[כלכלה מודרנית|כלכלה המודרנית]] המבכרת שימוש ב[[מדיניות מוניטרית]] כאמצעי לוויסות ה[[ביקוש מצרפי|ביקוש המצרפי]] ושוללת התערבות פיזיקלית ישירה של הממשלה בכלכלה.
+'''מוניטריזם''' היא אסכולה [[כלכלה|כלכלית]] [[כלכלה נאו-קלאסית|נאו-קלאסית]] בכלכלה המודרנית המבקרת שימוש ב[[מדיניות מוניטרית]] כאמצעי לוויסות ה[[ביקוש מצרפי|ביקוש המצרפי]] ושוללת התערבות [[מדיניות פיסקלית|פיסקלית]] ישירה של הממשלה בכלכלה.
 ==עיקרי הכלכלה המוניטריסטית==
-התפיסה מנוגדת ל[[כלכלה קיינסיאנית]]. בעוד שהכלכלן הנאו-קיינסיאני מאמין ביכולתה של [[מדיניות פיסקלית]] להשפיע על התוצר ורמת ה[[אבטלה]] ורואה בהוצאות ה[[ממשלה]] כלי מקרוכלכלי חשוב, עמיתו המוניטריסט רואה בהתערבות ממשלתית זו תופעה מזיקה שאין ביכולתה לגרום לתוצאות המיוחלות משום שהגידול בהיצע הכסף וה[[אינפלציה]] יבטלו את השפעותיה.
+התפיסה מנוגדת ל[[כלכלה קיינסיאנית]]. בעוד שהכלכלן הנאו-קיינסיאני מאמין ביכולתה של [[מדיניות פיסקלית]] להשפיע על התוצר ורמת ה[[אבטלה]] ורואה בהוצאות ה[[ממשלה]] כלי [[מקרו-כלכלה|מקרו-כלכלי]] חשוב, הכלכלן המוניטריסט רואה בהתערבות ממשלתית כזו תופעה מזיקה שאין ביכולתה לגרום לתוצאות המיוחלות, משום שהגידול בביקוש לכסף וה[[אינפלציה]] יבטלו את השפעותיה.
-במקום ההתערבות פיסקלית, דוגלת הכלכלה המוניטריסטית בפיקוח הדוק על היצע הכסף מצידו של [[בנק מרכזי|הבנק מרכזי]] על מנת להשיג יציבות מחירים וכתוצאה ממנה שגשוג כלכלי.
+במקום התערבות פיסקלית, דוגלת הכלכלה המוניטריסטית בפיקוח הדוק על היצע הכסף מצדו של ה[[בנק מרכזי|בנק המרכזי]] על מנת להשיג יציבות מחירים, וכתוצאה ממנה שגשוג כלכלי.
-שורשיה של התאוריה בשתי אסכולות כמעט סותרות: הגישה אל הכסף של הכלכלנים הקלאסיים בני [[המאה ה-19]] כ[[דוד ריקרדו]] ולעומתה התאוריה הקיינסיאנית של הכסף, המתייחסת לשוק הכסף בדגש על צד הביקוש שמניע את הכלכלה.
+שורשיה של התאוריה בשתי אסכולות כמעט סותרות: הגישה אל ה[[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] של הכלכלנים הקלאסיים בני [[המאה ה-19]], כ[[דוד ריקרדו]], ולעומתה התאוריה הקיינסיאנית של הכסף, המתייחסת לשוק הכסף בדגש על צד ה[[היצע וביקוש|ביקוש]] שמניע את הכלכלה.
 ==מוניטריסטים בולטים==
-אבי המוניטריזם המודרני הוא הכלכלן ה[[אמריקאי]] רב ההשפעה [[מילטון פרידמן]]. ב-[[1963]] הוציאו פרידמן והכלכלנית [[אנה שוורץ]] את ספרם "ההיסטוריה המוניטרית של ארצות הברית [[1867]]-[[1960]]", סקירה של גלי הגאות והשפל הכלכליים של כמאה שנים מנקודת מבט מוניטריסטית התולה אותם בעודפי או חוסרי היצע ב[[שוק (כלכלה)|שוק]] ה[[הכסף בראייה מקרוכלכלית|כסף]] בהתאמה.
+אבי המוניטריזם המודרני הוא הכלכלן ה[[אמריקאי]] רב ההשפעה [[מילטון פרידמן]]. ב-[[1963]] הוציאו פרידמן וה[[כלכלנית]] [[אנה שוורץ]] את ספרם "ההיסטוריה המוניטרית של ארצות הברית [[1867]]-[[1960]]", סקירה של גלי הגאות והשפל הכלכליים של כמאה שנים מנקודת מבט מוניטריסטית התולה אותם בעודפי או חוסרי היצע ב[[שוק (כלכלה)|שוק]] ה[[הכסף בראייה מקרוכלכלית|כסף]] בהתאמה.
 מוניטריסט אחר הוא נגיד [[הבנק הפדרלי]] לשעבר [[פול וולקר]].
 ==התפתחות היסטורית==
-מוניטריזם הפך להיות פופולרי בראשית [[שנות השבעים]] כאשר הכלכלה הקיינסיאנית כשלה בנסיון להסביר כיצד ייתכן מצב של [[סטגפלציה]], [[אינפלציה]] המלווה ב[[מיתון]] וב[[אבטלה]]. [[נשיא ארצות הברית]] [[ג'ימי קרטר]] מינה את פול וולקר לנגיד הבנק הפדרלי וזה הטיל מגבלות משמעותיות על היצע הכסף והשיג יציבות מחירים, אם גם במחיר של מיתון חריף.
+מוניטריזם הפך להיות פופולרי בראשית [[שנות השבעים]] כאשר הכלכלה הקיינסיאנית כשלה בניסיון להסביר כיצד ייתכן מצב של [[סטגפלציה]], [[אינפלציה]] המלווה ב[[מיתון]] וב[[אבטלה]]. [[נשיא ארצות הברית]] [[ג'ימי קרטר]] מינה את פול וולקר לנגיד הבנק הפדרלי וזה הטיל מגבלות משמעותיות על היצע הכסף והשיג יציבות מחירים, גם אם במחיר של מיתון חריף.
 מאז ראשית [[שנות התשעים]] חל פיחות מסוים במידת הקבלה של התאוריה בקרב כלכלנים וקובעי מדיניות ברחבי העולם, אם כי היא עדיין גורם מוביל בארצות רבות, בעיקר בקרב הבנקים המרכזיים.
 ==אסכולת שיקגו==
-"אסכולת שיקגו" הוא כינוי לקבוצה של כלכלנים מהזרם הניאוקלאסי שמקורה ב[[אוניברסיטת שיקגו]]. האסכולה דוחה את הכלכלה ה[[קיינס]]יאנית  ומקדמת על פניה את ה[[מונטריזם]]. באמצע שנות ה-70 אנשי האסכולה פנו לקדם את הכלכלה הניאוקלאסית המבוססת על [[ציפיות רציונליות]].  כלכלנים בולטים הנמנים עם אנשי האסכולה הם: [[ג'ורג' סטיגלר]], [[מילטון פרידמן]], [[גארי בקר]] ו[[יוג'ין פאמה]].
+"אסכולת שיקגו" הוא כינוי לקבוצה של כלכלנים מהזרם הניאוקלאסי שמקורה ב[[אוניברסיטת שיקגו]]. האסכולה דוחה את הכלכלה ה[[קיינס]]יאנית ומקדמת על פניה את ה[[מונטריזם]]. באמצע שנות ה-70 אנשי האסכולה פנו לקדם את הכלכלה הניאוקלאסית המבוססת על [[ציפיות רציונליות]].  כלכלנים בולטים הנמנים עם אנשי האסכולה הם: [[ג'ורג' סטיגלר]], [[מילטון פרידמן]], [[גארי בקר]] ו[[יוג'ין פאמה]].
+== ראו גם ==
+* [[מדיניות מוניטרית]]
+* [[מדיניות פיסקלית]]
 ==קישורים חיצוניים==
-* [[פול קרוגמן]], [[ניו יורק טיימס]], [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20090924_1116429 שבויים בקונספציה: כך נכשלו הפרופסרים לכלכלה ומינהל עסקים בחיזוי המשבר ותוצאותיו], 27.9.2009, TheMarker
+* {{TheMarker|פול קרוגמן {{!}} ניו יורק טיימס|שבויים בקונספציה: כך נכשלו הפרופסרים לכלכלה ומינהל עסקים בחיזוי המשבר ותוצאותיו|0000017f-f4ee-d887-a7ff-fceedad60000|27 בספטמבר 2009}}
-* [http://cepa.newschool.edu/het/essays/monetarism/monetarcont.htm '''מוניטריזם'''] באתר ההיסטוריה של המחשבה הכלכלית
+* [https://web.archive.org/web/20051125000214/http://cepa.newschool.edu/het/essays/monetarism/monetarcont.htm '''מוניטריזם'''] באתר ההיסטוריה של המחשבה הכלכלית
+* {{בריטניקה}}
+{{בקרת זהויות}}
 [[קטגוריה:תאוריות כלכליות]]

	יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: מספר אי דיוקים.
	אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.	שכתוב

יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: מספר אי דיוקים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.