לדלג לתוכן

DarkMatter Group – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמת
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ הוספת קישור לראש ממשלת לבנון
Shahf14 (שיחה | תרומות)
14,236 עריכות
מ הוספת קישור למודיעין צבאי
 
(27 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:
|תאריך הקמה = 2014
|תאריך הקמה = 2014
|מיקום המטה = [[אבו דאבי (אמירות)|אבו דאבי]], [[איחוד האמירויות הערביות]]
|מיקום המטה = [[אבו דאבי (אמירות)|אבו דאבי]], [[איחוד האמירויות הערביות]]
| אנשי מפתח = פייסל אל-בנאי (מייסד)
|אנשי מפתח = פייסל אל-בנאי (מייסד)
}}
}}
⚫
'''DarkMatter Group''' (מילולית: "'''קבוצת חומר אפל'''") היא חברת [[אבטחת מידע]]{{הערה|שם=Spies|Jenna McLaughlin, [https://theintercept.com/2016/10/24/darkmatter-united-arab-emirates-spies-for-hire/ Spies for Hire]. The Intercept, October 24 2016d|כיוון=שמאל}}{{הערה|שם=Emerging|Alexander Cornwell, [https://www.reuters.com/article/us-emirates-cyber-darkmatter-idUSKBN1FL451/ Emerging Gulf State cyber security powerhouse growing rapidly in size, revenue]. Reuters.com February 2 2018|כיוון=שמאל}} שנוסדה ב[[איחוד האמירויות הערביות]] בשנת 2014{{הערה|שם=NSA|Christopher Bing and Joel Schectman, [https://www.reuters.com/investigates/special-report/usa-spying-raven/ Inside The UAE's Secret Hacking Team of American Mercenaries]. Reuters Investigates, January 30 2019|כיוון=שמאל}} או 2015.{{הערה|שם=UAE|Jon Gambrell, [https://phys.org/news/2018-02-uae-cyber-firm-darkmatter-slowly.html UAE cyber firm DarkMatter slowly steps out of the shadows]. Phys.org, February 1, 2018|כיוון=שמאל}} החברה תיארה את עצמה כחברה ל[[הגנת סייבר]] בלבד, אולם ב-2016 היא שימשה קבלן של "פרויקט רייבן" (באנגלית: Project Raven), כדי לסייע ל[[איחוד האמירויות]] לפקח על ממשלות אחרות, על ארגונים חמושים ועל פעילי זכויות אדם. החברה העסיקה עובדים שהיו בעברם אנשי שירותי המודיעין האמריקאיים ובוגרי יחידות הטכנולוגיה של [[צה"ל]].
'''DarkMatter Group''' (מילולית: "'''קבוצת חומר אפל'''")היא חברת [[אבטחת מידע]]{{הערה|שם=Spies|Jenna McLaughlin, [https://theintercept.com/2016/10/24/darkmatter-united-arab-emirates-spies-for-hire/ Spies for Hire]. The Intercept, October 24 2016d|כיוון=שמאל}}
⚫
{{הערה|שם=Emerging|Alexander Cornwell, [https://www.reuters.com/article/us-emirates-cyber-darkmatter-idUSKBN1FL451/ Emerging Gulf State cyber security powerhouse growing rapidly in size, revenue]. Reuters.com February 2 2018|כיוון=שמאל}} שנוסדה ב[[איחוד האמירויות הערביות]] בשנת 2014{{הערה|שם=NSA|Christopher Bing and Joel Schectman, [https://www.reuters.com/investigates/special-report/usa-spying-raven/ Inside The UAE's Secret Hacking Team of American Mercenaries]. Reuters Investigates, January 30 2019|כיוון=שמאל}} או 2015.{{הערה|שם=UAE|Jon Gambrell, [https://phys.org/news/2018-02-uae-cyber-firm-darkmatter-slowly.html UAE cyber firm DarkMatter slowly steps out of the shadows]. Phys.org, February 1, 2018|כיוון=שמאל}} החברה תיארה את עצמה כחברה ל[[הגנת סייבר]] בלבד, אולם ב-2016 היא החברה שימשה קבלן של "פרויקט רייבן" (באנגלית: Project Raven), כדי לסייע לאיחוד האמירויות לפקח על ממשלות אחרות, ארגונים חמושים ופעילי זכויות אדם. החברה העסיקה עובדים שהיו בעברם אנשי שירותי המודיעין האמריקאים ובוגרי יחידות הטכנולוגיה של [[צה"ל]].


==תולדות החברה==
==תולדות החברה==
DarkMatter נוסדה בשנת 2014,{{הערה|שם=NSA}} או 2015, על ידי איש העסקים האמירתי פייסל אל-בנאי, מייסד חברת הסלולר Axiom Telecom ובנו של גנרל ב[[משטרת דובאי]].{{הערה|שם=Emerging}} בשנת 2014 חברת Zeline 1, [[חברה בת]] בבעלות מלאה של DarkMatter, החלה לפעול בפינלנד.
DarkMatter נוסדה בשנת 2014,{{הערה|שם=NSA}} או 2015, על ידי איש העסקים האמירתי פייסל אל-בנאי, מייסד חברת הסלולר Axiom Telecom ובנו של גנרל ב[[משטרת דובאי]].{{הערה|שם=Emerging}} בשנת 2014 חברת Zeline 1, [[חברה בת]] בבעלות מלאה של DarkMatter, החלה לפעול בפינלנד.


בשנת 2015 התקיים אירוע השקה פומבי של החברה בפיסגת כינוס הפסגה השנתי של ערי עתיד ערביות.{{הערה|שם=Spies}} באותו מועד החברה פרסמה את יכולותיה בתחום [[אבטחת רשת]] וגילוי האזנות ומעקב באמצעות [[וירוס מחשב]]. החברה פרסמה כי היא מפתחת טלפון סלולרי "בטוח". בפרסומיה החברה הציגה עצמה כגוף העוסק ב"הגנה דיגיטלית ושרות מודיעין לאיחוד האמירויות".
בשנת 2015 התקיים אירוע השקה פומבי של החברה בכינוס הפסגה השנתי של ערי עתיד ערביות.{{הערה|שם=Spies}} באותו מועד פרסמה החברה את יכולותיה בתחום [[אבטחת רשת]] וגילוי האזנות ומעקב באמצעות [[וירוס מחשב]]. החברה פרסמה כי היא מפתחת טלפון סלולרי "בטוח". בפרסומיה הציגה החברה את עצמה כגוף העוסק ב"הגנה דיגיטלית ושירות מודיעין לאיחוד האמירויות".


בשנת 2016 DarkMatter החליפה את חברת CyberPoint כחברה קבלנית ב"פרויקט רייבן". בשנת 2016 החברה גם קידמה פיתוח טלפון סלולרי חכם בפינלנד והעסיקה מספר מהנדסים פינים.
בשנת 2016 החליפה DarkMatter את חברת CyberPoint כחברה קבלנית ב"פרויקט רייבן". בשנת 2016, החברה גם קידמה פיתוח טלפון סלולרי חכם ב[[פינלנד]] והעסיקה מספר מהנדסים פינים.


בתחילת 2018, המחזור השנתי של DarkMatter היה בגובה מאות מיליוני דולרים.{{הערה|שם=Emerging}} שמונים אחוז מעבודת החברה הייתה עבור ממשלת איחוד האמירויות וארגונים קשורים לממשלתה, כולל NESA. היא פיתחה דגם [[סמארטפון]] בשם Katim, (מילולית בערבית: "שקט"). DarkMatter נבחרה כספק רשמי לתערוכה העולמית [[אקספו 2020]],<ref name="expo2020 dmentry">{{Cite web|date=June 4, 2018|title=Who's going to protect you online at Expo 2020?|url=/proxy/https://www.expo2020dubai.com/en/news/digital14#:~:text=At%20the%20core%20of%20its,more%20than%20200%20international%20participants.|access-date=December 24, 2023|website=Official Expo 2020 news blog}}</ref> אולם מאוחר יותר הוחלפה בחברה אחרת.
בתחילת 2018, המחזור השנתי של DarkMatter היה בגובה מאות מיליוני דולרים.{{הערה|שם=Emerging}} שמונים אחוז מעבודת החברה הייתה עבור ממשלת איחוד האמירויות וארגונים קשורים לממשלתה, כולל NESA. היא פיתחה דגם [[סמארטפון]] בשם Katim, (מילולית בערבית: "שקט"). DarkMatter נבחרה כספק רשמי לתערוכה העולמית [[אקספו 2020]],<ref name="expo2020 dmentry">{{Cite web|date=June 4, 2018|title=Who's going to protect you online at Expo 2020?|url=/proxy/https://www.expo2020dubai.com/en/news/digital14#:~:text=At%20the%20core%20of%20its,more%20than%20200%20international%20participants.|access-date=December 24, 2023|website=Official Expo 2020 news blog}}</ref> אולם מאוחר יותר הוחלפה בחברה אחרת.
שורה 25: שורה 24:
סימון מרגיטלי, חוקר אבטחה איטלקית, תיאר בבלוג את שיטות הגיוס של DarkMatter בניסיון להזהיר אחרים. לטענתו, פניות ושאלות באשר לנוהלי החברה בגיוס עובדים הניבו תגובה כי "דברים הוצאו מפרופורציות" והמידע על אופי המשרה היה מעורפל ביותר למרות שאלות שהופנו לחברה.<ref>{{Cite web|last=Maragitelli|first=Simone|date=July 27, 2016|title=How The United Arab Emirates Intelligence Tried to Hire me to Spy on its People|url=/proxy/https://www.evilsocket.net/2016/07/27/How-The-United-Arab-Emirates-Intelligence-Tried-to-Hire-me-to-Spy-on-its-People/|url-status=live|archive-url=/proxy/https://web.archive.org/web/20160727222054/https://www.evilsocket.net/2016/07/27/How-The-United-Arab-Emirates-Intelligence-Tried-to-Hire-me-to-Spy-on-its-People/|archive-date=2016-07-27|access-date=September 15, 2021|website=}}</ref><ref>{{Cite web|last=McLaughlin|first=Jenna|date=2016-10-24|title=Featured News: Spies for Hire|url=/proxy/https://theintercept.com/2016/10/24/darkmatter-united-arab-emirates-spies-for-hire/|access-date=2020-03-03|website=[[The Intercept]]|language=en-US}}</ref>
סימון מרגיטלי, חוקר אבטחה איטלקית, תיאר בבלוג את שיטות הגיוס של DarkMatter בניסיון להזהיר אחרים. לטענתו, פניות ושאלות באשר לנוהלי החברה בגיוס עובדים הניבו תגובה כי "דברים הוצאו מפרופורציות" והמידע על אופי המשרה היה מעורפל ביותר למרות שאלות שהופנו לחברה.<ref>{{Cite web|last=Maragitelli|first=Simone|date=July 27, 2016|title=How The United Arab Emirates Intelligence Tried to Hire me to Spy on its People|url=/proxy/https://www.evilsocket.net/2016/07/27/How-The-United-Arab-Emirates-Intelligence-Tried-to-Hire-me-to-Spy-on-its-People/|url-status=live|archive-url=/proxy/https://web.archive.org/web/20160727222054/https://www.evilsocket.net/2016/07/27/How-The-United-Arab-Emirates-Intelligence-Tried-to-Hire-me-to-Spy-on-its-People/|archive-date=2016-07-27|access-date=September 15, 2021|website=}}</ref><ref>{{Cite web|last=McLaughlin|first=Jenna|date=2016-10-24|title=Featured News: Spies for Hire|url=/proxy/https://theintercept.com/2016/10/24/darkmatter-united-arab-emirates-spies-for-hire/|access-date=2020-03-03|website=[[The Intercept]]|language=en-US}}</ref>


== טענות בדבר פעולות ריגול בשרות ממשלת איחוד האמירויות ==
== טענות בדבר פעולות ריגול בשירות ממשלת איחוד האמירויות ==
בתגובה לפעולות ריגול סייבר שנערכו על ידי [[ממשלת איראן]] באיחוד האמירויות אחר מתנגדי המשטר, במהלך 2010 ו-2011, סייעה ארצות הברית לאיחוד האמירויות הערביות בסוף 2011 בהקמת "הרשות הלאומית לאבטחת אלקטרונית" (NESA), שהיא המקבילה של איחוד האמירויות ל[[הסוכנות לביטחון לאומי|סוכנות לביטחון לאומי]] (NSA) בארצות הברית.<ref>{{Cite news|last=McLaughlin|first=Jenna|url=/proxy/https://foreignpolicy.com/2017/12/21/deep-pockets-deep-cover-the-uae-is-paying-ex-cia-officers-to-build-a-spy-empire-in-the-gulf/|title=Deep Pockets, Deep Cover: The UAE Is paying Ex-CIA officers to build a spy empire in the Gulf|work=[[Foreign Policy]]|date=December 21, 2017|access-date=September 18, 2021|archive-date=September 19, 2021|archive-url=/proxy/https://web.archive.org/web/20210919050239/https://foreignpolicy.com/2017/12/21/deep-pockets-deep-cover-the-uae-is-paying-ex-cia-officers-to-build-a-spy-empire-in-the-gulf/}}</ref>
בתגובה לפעולות ריגול סייבר שנערכו על ידי [[ממשלת איראן]] באיחוד האמירויות אחר מתנגדי המשטר, במהלך 2010 ו-2011, סייעה ארצות הברית לאיחוד האמירויות הערביות בסוף 2011 בהקמת "הרשות הלאומית לאבטחת אלקטרונית" (NESA), שהיא המקבילה של איחוד האמירויות ל[[הסוכנות לביטחון לאומי|סוכנות לביטחון לאומי]] (NSA) בארצות הברית.<ref>{{Cite news|last=McLaughlin|first=Jenna|url=/proxy/https://foreignpolicy.com/2017/12/21/deep-pockets-deep-cover-the-uae-is-paying-ex-cia-officers-to-build-a-spy-empire-in-the-gulf/|title=Deep Pockets, Deep Cover: The UAE Is paying Ex-CIA officers to build a spy empire in the Gulf|work=[[Foreign Policy]]|date=December 21, 2017|access-date=September 18, 2021|archive-date=September 19, 2021|archive-url=/proxy/https://web.archive.org/web/20210919050239/https://foreignpolicy.com/2017/12/21/deep-pockets-deep-cover-the-uae-is-paying-ex-cia-officers-to-build-a-spy-empire-in-the-gulf/}}</ref>


=== פרויקט רייבן ===
== פרויקט רייבן ==
פרויקט רייבן (Raven Project) היה יוזמה סודית שנועדה לסייע לאיחוד האמירויות לפקח על ממשלות אחרות, ארגונים חמושים ופעילי זכויות אדם. הצוות הפרויקט כלל סוכני מודיעין אמריקאים לשעבר, שיישמו את הכשרתם לפריצת טלפונים ומחשבים השייכים ליעדי המעקב של פרויקט רייבן. מטה המבצע ישב באחוזה, שכונה "הווילה", בפרבר של אבו דאבי בעיר ח'ליפה.
פרויקט רייבן (Raven Project) היה יוזמה סודית שנועדה לסייע לאיחוד האמירויות לפקח על ממשלות אחרות, ארגונים חמושים ופעילי זכויות אדם. הצוות הפרויקט כלל סוכני מודיעין אמריקאים לשעבר, שיישמו את הכשרתם לפריצת טלפונים ומחשבים השייכים ליעדי המעקב של פרויקט רייבן. מטה המבצע ישב באחוזה, שכונה "הווילה", בפרבר של אבו דאבי בעיר ח'ליפה.


שורה 35: שורה 34:
ב-1 בפברואר 2019, אתר האינטרנט Ars Technica פרסם דברים מפי עובד לשעבר של DarkMatter, דניאל וולפורד שסיפר כי החברה לא עסקה בריגול אחר אמריקאים אלא בייעוץ וסיוע לאיחוד האמירויות כדי ליצור תוכנית אבטחת סייבר לאומי, בדומה לזו שמקיים ה-NSA בארצות הברית. החברה יצרה "רשימת יעדים" למעקב במטרה להכשיר את אנשי איחוד האמירויות בביצוע המעקב ובהבחנה בין מי שמהווה איום על הביטחון הלאומי, לבין מי שאיננו איום כזה.<ref>{{Cite web|last=Gallagher|first=Sean|date=February 1, 2019|title=UAE buys its way toward supremacy in Gulf cyberwar, using US and Israeli experts|url=/proxy/https://arstechnica.com/information-technology/2019/02/uae-buys-its-way-toward-supremacy-in-gulf-cyberwar-using-us-and-israeli-experts/}}</ref>
ב-1 בפברואר 2019, אתר האינטרנט Ars Technica פרסם דברים מפי עובד לשעבר של DarkMatter, דניאל וולפורד שסיפר כי החברה לא עסקה בריגול אחר אמריקאים אלא בייעוץ וסיוע לאיחוד האמירויות כדי ליצור תוכנית אבטחת סייבר לאומי, בדומה לזו שמקיים ה-NSA בארצות הברית. החברה יצרה "רשימת יעדים" למעקב במטרה להכשיר את אנשי איחוד האמירויות בביצוע המעקב ובהבחנה בין מי שמהווה איום על הביטחון הלאומי, לבין מי שאיננו איום כזה.<ref>{{Cite web|last=Gallagher|first=Sean|date=February 1, 2019|title=UAE buys its way toward supremacy in Gulf cyberwar, using US and Israeli experts|url=/proxy/https://arstechnica.com/information-technology/2019/02/uae-buys-its-way-toward-supremacy-in-gulf-cyberwar-using-us-and-israeli-experts/}}</ref>


ב-9 בדצמבר 2021, הגישה פעילת זכויות האדם הסעודית, [[לוג'יין אל-הד'לול]], תביעה בבית משפט מחוזי ב[[אורגון]] נגד שלושה קציני מודיעין צבאי אמריקאים לשעבר, שביצעו פעולות מעקב בשם [[איחוד האמירויות הערביות|איחוד האמירויות]]. לפי התביעה, השלושה עבדו עבור DarkMatter וסייעו לגורמי האבטחה של האמירויות לחלץ נתונים מה[[אייפון]] שלה. הפריצה לטלפון שלה הביאה למעצרה של אל-הד'לול באיחוד האמירויות והסגרתה ל[[ערב הסעודית]], שם נעצרה, נכלאה ועונתה.<ref>{{Cite web|date=9 December 2021|title=Saudi women's rights activist sues three ex-US intel operatives over hacking for UAE|url=/proxy/https://www.theguardian.com/technology/2021/dec/09/saudi-womens-rights-activist-loujain-alhathloul-sues-us-intel-operatives-hacking-uae|access-date=9 December 2021|website=The Guardian}}</ref>
ב-9 בדצמבר 2021, הגישה פעילת זכויות האדם הסעודית, [[לוג'יין אל-הד'לול]], תביעה בבית משפט מחוזי ב[[אורגון]] נגד שלושה קציני [[מודיעין צבאי]] אמריקאים לשעבר, שביצעו פעולות מעקב בשם [[איחוד האמירויות הערביות|איחוד האמירויות]]. לפי התביעה, השלושה עבדו עבור DarkMatter וסייעו לגורמי האבטחה של האמירויות לחלץ נתונים מה[[אייפון]] שלה. הפריצה לטלפון שלה הביאה למעצרה של אל-הד'לול באיחוד האמירויות והסגרתה ל[[ערב הסעודית]], שם נעצרה, נכלאה ועונתה.<ref>{{Cite web|date=9 December 2021|title=Saudi women's rights activist sues three ex-US intel operatives over hacking for UAE|url=/proxy/https://www.theguardian.com/technology/2021/dec/09/saudi-womens-rights-activist-loujain-alhathloul-sues-us-intel-operatives-hacking-uae|access-date=9 December 2021|website=The Guardian}}</ref>


ב-22 בדצמבר 2021, נקבע כי אפליקציית הודעות פופולרית בשם ToTok היא כלי ריגול סודי, שפותח על ידי איחוד האמירויות הערביות. מעט מאוד פורסם על הכלי ויכולותיו.<ref>{{Cite news|url=/proxy/https://www.nytimes.com/2019/12/22/us/politics/totok-app-uae.html|title=It Seemed Like a Popular Chat App. It's Secretly a Spy Tool|work=The New York Times|date=22 December 2019|last=Mazzetti|first=Mark|last2=Perlroth|first2=Nicole|last3=Bergman|first3=Ronen}}</ref>
ב-22 בדצמבר 2021 נקבע כי אפליקציית הודעות פופולרית בשם ToTok היא כלי ריגול סודי, שפותח על ידי איחוד האמירויות הערביות. מעט מאוד פורסם על הכלי ויכולותיו.<ref>{{Cite news|url=/proxy/https://www.nytimes.com/2019/12/22/us/politics/totok-app-uae.html|title=It Seemed Like a Popular Chat App. It's Secretly a Spy Tool|work=The New York Times|date=22 December 2019|last=Mazzetti|first=Mark|last2=Perlroth|first2=Nicole|last3=Bergman|first3=Ronen}}</ref>


בדצמבר 2021, מספר חברי בית המחוקקים בארצות הברית דחקו במשרדי האוצר והחוץ להטיל סנקציות על DarkMatter, [[קבוצת אן. אס. או. טכנולוגיות]], Nexa Technologies ו-Trovicor. במכתב חתום על ידי יו"ר ועדת הכספים של הסנאט [[רון ויידן]], יו"ר ועדת המודיעין של בית הנבחרים, [[אדם שיף]], ו-16 מחוקקים נוספים, הם ביקשו הטלת סנקציות מכוח [[חוק מגניטסקי]], שכן החברות הואשמו בכך שהן מאפשרות הפרת זכויות אדם. במכתב נדרשו אף סנקציות על מנהלים בכירים ב-DarkMatter, יחד עם שלוש החברות האחרות.<ref>{{Cite news|url=/proxy/https://www.reuters.com/world/us/exclusive-us-lawmakers-call-sanctions-against-israels-nso-other-spyware-firms-2021-12-15/|title=U.S. lawmakers call for sanctions against Israel's NSO, other spyware firms|access-date=15 December 2021|work=Reuters|date=15 December 2021|last=Menn|first=Joseph|last2=Schectman|first2=Joel}}</ref>
בדצמבר 2021, כמה מחברי בית המחוקקים בארצות הברית דחקו במשרדי האוצר והחוץ להטיל סנקציות על DarkMatter, על [[קבוצת אן. אס. או. טכנולוגיות]], על Nexa Technologies ועל Trovicor. במכתב חתום על ידי יו"ר ועדת הכספים של הסנאט, [[רון ויידן]], יו"ר ועדת המודיעין של בית הנבחרים, [[אדם שיף]], ו-16 מחוקקים נוספים, הם ביקשו להטיל סנקציות מכוח [[חוק מגניטסקי]], שכן החברות הואשמו בכך שהן מאפשרות הפרת זכויות אדם. במכתב נדרשו אף סנקציות על מנהלים בכירים ב-DarkMatter, יחד עם שלוש החברות האחרות.<ref>{{Cite news|url=/proxy/https://www.reuters.com/world/us/exclusive-us-lawmakers-call-sanctions-against-israels-nso-other-spyware-firms-2021-12-15/|title=U.S. lawmakers call for sanctions against Israel's NSO, other spyware firms|access-date=15 December 2021|work=Reuters|date=15 December 2021|last=Menn|first=Joseph|last2=Schectman|first2=Joel}}</ref>


ב-26 באוגוסט 2022, נאסרה כל פעילויות ייצוא נשק, במסגרת עסקה של [[מחלקת המדינה]] על שלושת קציני המודיעין האמריקני לשעבר שסייעו לאיחוד האמירויות לרגל אחר פעילי זכויות אדם, עיתונאים וממשלות. על הפעילים, מארק באייר, ריאן אדמס ודניאל ג'ריק, נאסר במשך שלוש שנים להשתתף במישרין או בעקיפין בכל פעילות הכפופה לחקיקה האמריקאית העוסקת בייצוא נשק וידע צבאי.<ref>{{Cite news|url=/proxy/https://www.reuters.com/world/state-dept-concludes-settlements-with-ex-us-intel-operatives-who-worked-uae-2022-08-26/|title=Ex-U.S. intel operatives who worked for UAE barred from arms exports, State Dept says|access-date=26 August 2022|work=Reuters|date=26 August 2022}}</ref>
ב-26 באוגוסט 2022, נאסרה כל פעילויות ייצוא נשק, במסגרת עסקה של [[מחלקת המדינה]] על שלושת קציני המודיעין האמריקני לשעבר שסייעו לאיחוד האמירויות לרגל אחר פעילי זכויות אדם, עיתונאים וממשלות. על הפעילים, מארק באייר, ריאן אדמס ודניאל ג'ריק, נאסר במשך שלוש שנים להשתתף במישרין או בעקיפין בכל פעילות הכפופה לחקיקה האמריקאית העוסקת בייצוא נשק וידע צבאי.<ref>{{Cite news|url=/proxy/https://www.reuters.com/world/state-dept-concludes-settlements-with-ex-us-intel-operatives-who-worked-uae-2022-08-26/|title=Ex-U.S. intel operatives who worked for UAE barred from arms exports, State Dept says|access-date=26 August 2022|work=Reuters|date=26 August 2022}}</ref>

====דליפת תוצרי עבודת פרויקט רייבן====
===דליפת תוצרי עבודת פרויקט רייבן===
מסמכים מתוך פעילות גורמי ממשל בקטר, ככל הנראה מתוצרי העבודה של פרויקט רייבן באמירויות, הודלפו לאמצעי התקשורת לראשונה בשנת 2021. את המסמכים פרסם לראשונה העיתונאי ברנר ניקולא באתר Blast.<ref>{{קישור כללי|כתובת=/proxy/https://www.blast-info.fr/articles/2021/qatar-connection-vol-de-corbeaux-et-nid-despions-autour-des-revelations-de-blast-IbJVX951Qkymx1AmOCv9jA|כותרת=Qatar connection : vol de corbeaux et nid d’espions autour des révélations de Blast|אתר=Blast le souffle de l’info|תאריך=2023-10-23|שפה=fr|תאריך_וידוא=2024-01-15}}</ref> לאחר הפרסום הראשון, דבר קיום המסמכים פורסם אף בעיתונים הצרפתים המובילים: [[ליברסיון]], [[לה מונד]]{{הערה|שם=LeMonde|Rémi Dupré, [https://www.lemonde.fr/societe/article/2021/09/22/bhl-deboute-dans-son-proces-en-diffamation-contre-le-journaliste-denis-robert_6095658_3224.html Bernard-Henri Lévy débouté dans son procès en diffamation contre le journaliste Denis Robert]. [[לה מונד|Le Monde]], 22 September 2021|כיוון=שמאל}} ואחרים. מסמכים הועברו לתקשורת אף על ידי מארק אייכינגר, סופר, חוקר ואיש המודיעין הצרפתי לשעבר.
מסמכים מתוך פעילות גורמי ממשל בקטר, ככל הנראה מתוצרי העבודה של פרויקט רייבן באמירויות, הודלפו לאמצעי התקשורת לראשונה בשנת 2021. את המסמכים פרסם לראשונה העיתונאי ברנר ניקולא באתר Blast.<ref>{{קישור כללי|כתובת=/proxy/https://www.blast-info.fr/articles/2021/qatar-connection-vol-de-corbeaux-et-nid-despions-autour-des-revelations-de-blast-IbJVX951Qkymx1AmOCv9jA|כותרת=Qatar connection : vol de corbeaux et nid d’espions autour des révélations de Blast|אתר=Blast le souffle de l’info|תאריך=2023-10-23|שפה=fr|תאריך_וידוא=2024-01-15}}</ref> לאחר הפרסום הראשון, דבר קיום המסמכים פורסם אף בעיתונים הצרפתים המובילים: [[ליברסיון]], [[לה מונד]]{{הערה|שם=LeMonde|Rémi Dupré, [https://www.lemonde.fr/societe/article/2021/09/22/bhl-deboute-dans-son-proces-en-diffamation-contre-le-journaliste-denis-robert_6095658_3224.html Bernard-Henri Lévy débouté dans son procès en diffamation contre le journaliste Denis Robert]. [[לה מונד|Le Monde]], 22 September 2021|כיוון=שמאל}} ואחרים. מסמכים הועברו לתקשורת אף על ידי מארק אייכינגר, סופר, חוקר ואיש המודיעין הצרפתי לשעבר.


המסמכים שהודלפו עוסקים בתשלומי כספים, רבים מהם במזומן, לאישים שונים.
המסמכים שהודלפו עוסקים בתשלומי כספים, רבים מהם במזומן, לאישים שונים.
כעולה מן המסמכים, בין האישים שלהם ניתנו מענקים כספיים מ[[אמיר קטר]]:
כעולה מן המסמכים, בין האישים שלהם ניתנו מענקים כספיים מ[[אמיר קטר]]:
* [[ברנאר-אנרי לוי]] אשר לו ניתן מענק של 40 מיליון [[ריאל קטרי]] (כ-4 מיליון [[אירו]]). אנרי לוי תבע את אתר Blast על הפרסום בטענה כי הוא פוגע בשמו הטוב, אולם לא הכחיש את תוכן המסמך. תביעתו נדחתה.{{הערה|שם=Lemonde}}
* [[ברנאר-אנרי לוי]] אשר לו ניתן מענק של 40 מיליון [[ריאל קטרי]] (כ-4 מיליון [[אירו]]). אנרי לוי תבע את אתר Blast על הפרסום וטען, בין היתר, כי כל מסמך שטוען כי הוא קיבל כסף מקאטר הוא בהכרח זיוף והפרסום פוגע בשמו הטוב. השופטים דחו את תביעתו בטענה שקבלת כסף ממדינה זרה אינו הוצאת דיבה בין אם הפרסום נכון או לא.{{הערה|שם=מקור|{{קישור כללי|כתובת=/proxy/https://www.memri.org.il/cgi-webaxy/item?6019|כותרת=The "RAVEN project“ - מקור המכתבים המודלפים של השלטון הקטרי|אתר=[[ממרי]]|תאריך_וידוא=2024-01-11}}}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=/proxy/https://www.blast-info.fr/articles/2022/bhl-vs-blast-lappel-de-la-censure-FsMQtwIzTuWXHyGBfnN4Gw|כותרת=BHL vs Blast : l’appel de la censure|אתר=Blast le souffle de l’info|תאריך=2023-10-23|שפה=fr|תאריך_וידוא=2024-01-11}}</ref>{{הערה|שם=LeMonde}}
* [[ניקולא סרקוזי]] - לו ניתן מענק של 15 מיליון דולר בהקשר לתמיכתו במועמדות קטר לאירוח [[גביע העולם בכדורגל 2022]]
* [[ניקולא סרקוזי]] - לו ניתן מענק של 15 מיליון דולר בהקשר לתמיכתו במועמדות קטר לאירוח [[גביע העולם בכדורגל 2022]]
* [[קרלה ברוני]]
* [[קרלה ברוני]]
שורה 53: שורה 53:
* ארגון [[Human Rights Watch]]
* ארגון [[Human Rights Watch]]


===== מסמכים הקשורים לישראל =====
==== מסמכים מאומתים ====
חלק מהמסמכים גובו בראיות ממקורות חיצוניים.
בין המסמכים שהודלפו היו חמישה מסמכים בסיווג סודי הכוללים תכתובות בין ראשי השלטון הקטרי שעוסקים בהעברת כספים במזומן לפוליטיקאים ישראלים מאמיר קטר<ref>{{קישור כללי|כתובת=/proxy/https://www.memri.org.il/cgi-webaxy/item?6019|כותרת=The "RAVEN project“ - מקור המכתבים המודלפים של השלטון הקטרי|אתר=ממרי|שפה=he|תאריך_וידוא=2024-01-10}}</ref>:
* ל[[אביגדור ליברמן]] ניתנו על פי מסמך שפורסם 5 מיליון דולר במזומן, בשנת 2012, כתמיכה במפלגת [[ישראל ביתנו]] ב[[הבחירות לכנסת התשע עשרה]].
* ל[[בנימין נתניהו]] ניתנו על פי מסמכים שפורסמו שני תשלומים. בשנת 2012 קיבל 15 מיליון דולר במזומן, כתמיכה במפלגת [[הליכוד]] לקראת [[הבחירות לכנסת התשע עשרה]]. בשנת 2018 קיבל 50 מיליון דולר במזומן לצורך תמיכה במערכת הבחירות.{{הערה|[https://www.blast-info.fr/articles/2021/qatar-connection-benjamin-netanyahu-le-tres-cher-ami-israelien-MMNuDL-ZSzCg9d_q6hnsGg Qatar connection : Benjamin Netanyahu, le très cher ami israélien]. Blast, 11 October 2021|כיוון=שמאל}}
על פי מכתב שפורסם, מ-18 בנובמבר 2012, ראש ממשלת קטר, [[חמד בן ג'אסם בן ג'אבר אאל ת'אני]], פנה לשר האוצר יוסף חוסיין כאמל (עם העתק לראש שירותי הביטחון במדינה) והורה לו כי בהתאם לצו שניתן על ידי אמיר קטר יש להעביר 15 מיליון דולר לבנימין נתניהו, ראש מפלגת הליכוד וחמישה מיליון דולר לאביגדור ליברמן, ראש ישראל ביתנו. זאת בתמיכה למערכת הבחירות שלהם. את הכספים הורה להעביר באמצעות שירותי הביטחון של קטר באופן מיידי. במכתב נוסף שפורסם, מיום 21 בנובמבר 2012, מאת נגיד הבנק המרכזי של קטר, מאשר כי 20 מיליון דולר במזומן הועברו בהתאם להוראות שר האוצר לידי נציג משרד ביטחון המדינה. לידי Blast לא הועבר תיעוד המאשר את העברת הכספים בפועל לידי בנימין נתניהו, או אביגדור ליברמן.

על פי מסמכים שפורסמו משנת 2018 עולה כי אמיר קטר, [[תמים בן חמד אאל ת'אני]], הורה ביום 29 באוקטובר 2018 להעניק סיוע כספי דחוף לראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, בסך 50 מיליון דולר, כתמיכה במפלגת הליכוד במערכת הבחירות לקראת [[הבחירות לכנסת העשרים ואחת]]. במכתב משר האוצר של קטר לראש [[הדיוואן האמירי (קטר)|הדיוואן האמירי]] באותה העת, [[ח'אלד בן ח'ליפה בן עבד אל-עזיז אאל ת'אני]], הוא הודיע כי חמישים מיליון דולר במזומן יועברו לידי מחלקת ביטחון המדינה מתוך קרן החירום של הבנק המרכזי. במכתב נוסף, מיום 4 בנובמבר 2018, מנכ"ל הבנק המרכזי של קטר כתב לשר האוצר כי הכספים הועברו לידי נציג המשרד לביטחון המדינה בהתאם להוראה שניתנה. אף לעניין תשלום זה לא פורסם מסמך המעיד על העברת הכספים בפועל לידי בנימין נתניהו.

===== מהימנות המסמכים שהודלפו =====
עד כה לא נמצא מידע המעיד על כך שהמסמכים מזוייפים והיו מספר אימותים למידע:

* לאמיר קטר מסורת של הענקת סכומי עתק במזומן למנהיגים ואנשי ציבור בולטים. כך במקרהו של הנסיך צ'ארלס, אשר קיבל תרומה בסך של 3 מיליון אירו. במהלך פגישות עם ראש ממשלת קטאר לשעבר. יומיים אחרי הפרסום של הדלפה לגביו הוא אישר שקיבל את סכום העתק במזומן, במזוודות ובתיקים, מקטאר וכי העביר את הכסף לארגון צדקה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=/proxy/https://amp.theguardian.com/uk-news/2022/jun/25/prince-charles-is-said-to-have-been-given-3m-in-qatari-cash|כותרת=Prince Charles given €3m in cash in bags by Qatari politician, according to report {{!}} King Charles III {{!}} The Guardian|אתר=amp.theguardian.com|תאריך_וידוא=2024-01-11}}</ref>
* לאמיר קטר מסורת של הענקת סכומי עתק במזומן למנהיגים ואנשי ציבור בולטים. כך במקרהו של הנסיך צ'ארלס, אשר קיבל תרומה בסך של 3 מיליון אירו. במהלך פגישות עם ראש ממשלת קטאר לשעבר. יומיים אחרי הפרסום של הדלפה לגביו הוא אישר שקיבל את סכום העתק במזומן, במזוודות ובתיקים, מקטאר וכי העביר את הכסף לארגון צדקה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=/proxy/https://amp.theguardian.com/uk-news/2022/jun/25/prince-charles-is-said-to-have-been-given-3m-in-qatari-cash|כותרת=Prince Charles given €3m in cash in bags by Qatari politician, according to report {{!}} King Charles III {{!}} The Guardian|אתר=amp.theguardian.com|תאריך_וידוא=2024-01-11}}</ref>
* הסופר ברנארד הנרי לוי (BHL), תבע את האתר Blast-info.fr בגין הוצאת דיבה במאמר שפורסם באתר ומכיל מסמכים לגביו. תביעתו של ברנארד הנרי לוי נדחתה והוא חויב בתשלום הוצאות משפט בסך של 3000 יורו. גם בתביעה הראשונית וגם בערעור לא טען ברנארד הנרי לוי שמסמך RAVEN שכלל מידע על תשלום אישי מקטר אליו מזויף. טענתו הייתה שהכתבה ב-BLAST מכפישה אותו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=/proxy/https://www.memri.org.il/cgi-webaxy/item?6019|כותרת=The "RAVEN project“ - מקור המכתבים המודלפים של השלטון הקטרי|אתר=ממרי|שפה=he|תאריך_וידוא=2024-01-11}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=/proxy/https://www.blast-info.fr/articles/2022/bhl-vs-blast-lappel-de-la-censure-FsMQtwIzTuWXHyGBfnN4Gw|כותרת=BHL vs Blast : l’appel de la censure|אתר=Blast le souffle de l’info|תאריך=2023-10-23|שפה=fr|תאריך_וידוא=2024-01-11}}</ref>
* סגנית הפרלמנט האירופי אווה קאילי נעצרה בדצמבר 2022 והושעתה לאחר שנאשמה בקבלת כסף מהקטרים.{{הערה|{{גלובס|אסף אוני|סגנית נשיאת הפרלמנט האירופי נעצרה בחשד שקיבלה שוחד מקטאר|1001432323|10 בדצמבר 2022}}}} הדבר הוביל ל[[פרשת השחיתות הקטרית בפרלמנט האירופי]] שבה עומדים לדין ארבעה אנשים בעבירות של שחיתות, הלבנת הון ופשע מאורגן.
* סגנית הפרלמנט האירופי אווה קאילי נעצרה בדצמבר 2022 והושעתה לאחר שנאשמה בקבלת כסף מהקטרים.{{הערה|{{גלובס|אסף אוני|סגנית נשיאת הפרלמנט האירופי נעצרה בחשד שקיבלה שוחד מקטאר|1001432323|10 בדצמבר 2022}}}} הדבר הוביל ל[[פרשת השחיתות הקטרית בפרלמנט האירופי]] שבה עומדים לדין ארבעה אנשים בעבירות של שחיתות, הלבנת הון ופשע מאורגן.


==== תוכנת ריגול קארמה ====
=== תוכנת ריגול קארמה ===
בשנת 2016, פרויקט רייבן רכש כלי תוכנה בשם קארמה (Karma). כלי זה היה מסוגל לפרוץ מרחוק לכל מכשיר אייפון של חברת אפל, בכל מקום בעולם, מבלי שנדרשת פעולה כלשהי מצד המחזיק בטלפון, כל עוד בידי מפעיל התכנה את שם משתמש בטלפון, כגון [[Apple ID]], [[כתובת דואר אלקטרוני]] המשויכת לטלפון, או [[מספר טלפון]]. פריצה זו לטלפון התאפשרה ככל הנראה על ידי ניצול חולשת [[מתקפת אפס ימים]] באפליקציית [[iMessage]] של המכשיר. עובדי פרויקט רייבן הצליחו להשיג סיסמאות, מיילים, הודעות טקסט, תמונות ונתוני מיקום ממכשירי האייפון שנפרצו.
בשנת 2016, פרויקט רייבן רכש כלי תוכנה בשם קארמה (Karma). כלי זה היה מסוגל לפרוץ מרחוק לכל מכשיר אייפון של חברת אפל, בכל מקום בעולם, מבלי שנדרשת פעולה כלשהי מצד המחזיק בטלפון, כל עוד בידי מפעיל התכנה את שם משתמש בטלפון, כגון [[Apple ID]], [[כתובת דואר אלקטרוני]] המשויכת לטלפון, או [[מספר טלפון]]. פריצה זו לטלפון התאפשרה ככל הנראה על ידי ניצול חולשת [[מתקפת אפס ימים]] באפליקציית [[iMessage]] של המכשיר. עובדי פרויקט רייבן הצליחו להשיג סיסמאות, מיילים, הודעות טקסט, תמונות ונתוני מיקום ממכשירי האייפון שנפרצו.


שורה 85: שורה 75:
ב-28 בדצמבר 2017, DarkMatter ביקשה מ-[[מוזילה|Mozilla]] לכלול אותו כ-CA מהימן בדפדפן האינטרנט Firefox. במשך יותר משנה סוקרים של Mozilla העלו חששות לגבי דרכי העבודה הטכניות של DarkMatter, והטילו ספק במעמדה של DarkMatter כעומדת בדרישות הבסיס להכללתה כ-CA.
ב-28 בדצמבר 2017, DarkMatter ביקשה מ-[[מוזילה|Mozilla]] לכלול אותו כ-CA מהימן בדפדפן האינטרנט Firefox. במשך יותר משנה סוקרים של Mozilla העלו חששות לגבי דרכי העבודה הטכניות של DarkMatter, והטילו ספק במעמדה של DarkMatter כעומדת בדרישות הבסיס להכללתה כ-CA.


ב-30 בינואר 2019, [[רויטרס]] פרסמה סדרת תחקירים המתארים את פרויקט רייבן של DarkMatter.<ref>{{קישור כללי|כתובת=/proxy/https://www.reuters.com/investigates/special-report/usa-spying-raven/|הכותב=Christopher Bing + Joel Schectman|כותרת=INSIDE THE UAE’S SECRET HACKING TEAM OF AMERICAN MERCENARIES|אתר=/proxy/https://www.reuters.com|תאריך=January 30, 2019}}</ref> סוקרי [[מוזילה|Mozilla]] ציינו את ממצאי החקירה בדאגות שהעלו<ref>{{קישור כללי|כתובת=/proxy/https://techcrunch.com/2019/07/09/darkmatter-firefox-certificates/|הכותב=Zack Whittaker|כותרת=Mozilla blocks spy firm DarkMatter from Firefox citing 'significant risk' to users|אתר=TechCrunch|תאריך=2019-07-09|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2024-01-10}}</ref>. לאחר מכן, [[קרן החזית האלקטרונית]] (EFF) ואחרים ביקשו ממוזילה לדחות את בקשת DarkMatter ל-CA. מבקרים אלה הצביעו על כך שהחקירה הראתה ש-DarkMatter אינה אמינה ולכן עלולה לעשות שימוש לרעה ביכולותיה. ביולי 2019 אסרה Mozilla על ממשלת איחוד האמירויות לפעול כאחת משומרי הסף של החברה, לאחר דיווחים על תוכנית הסייבר באיחוד האמירויות אשר בוצעה על ידי עובדי DarkMatter.
ב-30 בינואר 2019, [[רויטרס]] פרסמה סדרת תחקירים המתארים את פרויקט רייבן של DarkMatter.<ref>{{קישור כללי|כתובת=/proxy/https://www.reuters.com/investigates/special-report/usa-spying-raven/|הכותב=Christopher Bing + Joel Schectman|כותרת=INSIDE THE UAE’S SECRET HACKING TEAM OF AMERICAN MERCENARIES|אתר=/proxy/https://www.reuters.com|תאריך=January 30, 2019}}</ref> סוקרי [[מוזילה|Mozilla]] ציינו את ממצאי החקירה בדאגות שהעלו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=/proxy/https://techcrunch.com/2019/07/09/darkmatter-firefox-certificates/|הכותב=Zack Whittaker|כותרת=Mozilla blocks spy firm DarkMatter from Firefox citing 'significant risk' to users|אתר=TechCrunch|תאריך=2019-07-09|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2024-01-10}}</ref> לאחר מכן, [[קרן החזית האלקטרונית]] (EFF) ואחרים ביקשו ממוזילה לדחות את בקשת DarkMatter ל-CA. מבקרים אלה הצביעו על כך שהחקירה הראתה ש-DarkMatter אינה אמינה ולכן עלולה לעשות שימוש לרעה ביכולותיה. ביולי 2019 אסרה Mozilla על ממשלת איחוד האמירויות לפעול כאחת משומרי הסף של החברה, לאחר דיווחים על תוכנית הסייבר באיחוד האמירויות אשר בוצעה על ידי עובדי DarkMatter.


באוגוסט 2019, גוגל חסמה אתרים שאושרו על ידי חברת DarkMatter, בעקבות תחקיר רויטרס. גוגל הודיעה שכל האתרים שאושרו על ידי DarkMatter יסומנו כלא בטוחים על ידי דפדפני כרום ואנדרואיד שלה.<ref>{{Cite news|url=/proxy/https://www.reuters.com/article/us-usa-cyber-alphabet-google/google-blocks-websites-certified-by-darkmatter-after-reuters-reports-idUSKCN1UR5JD|title=Google blocks websites certified by DarkMatter, after Reuters reports|access-date=1 August 2019|work=Reuters}}</ref>
באוגוסט 2019, גוגל חסמה אתרים שאושרו על ידי חברת DarkMatter, בעקבות תחקיר רויטרס. גוגל הודיעה שכל האתרים שאושרו על ידי DarkMatter יסומנו כלא בטוחים על ידי דפדפני כרום ואנדרואיד שלה.<ref>{{Cite news|url=/proxy/https://www.reuters.com/article/us-usa-cyber-alphabet-google/google-blocks-websites-certified-by-darkmatter-after-reuters-reports-idUSKCN1UR5JD|title=Google blocks websites certified by DarkMatter, after Reuters reports|access-date=1 August 2019|work=Reuters}}</ref>
שורה 95: שורה 85:


השלושה היו עובדי CyberPoint שבסיסה בארצות הברית ולאחר מכן עברו לעבוד עבור DarkMatter באיחוד האמירויות. החברה התחרתה מול הסניף הישראלי של [[קבוצת אן. אס. או. טכנולוגיות|NSO]]. בעבודתם עבור DarkMatter השלושה התמקדו בפריצה למחשבים של [[קטר (מדינה)|קטר]], כדי להשיג ולקרוא את דואר אלקטרוני, זאת על בסיס ההנחה שקטר תומכת [[האחים המוסלמים|באחים המוסלמים]] .<ref>{{Cite web|title=Will Qatar's Relationship with the Muslim Brotherhood Change after Gulf Reconciliation?|url=/proxy/https://www.washingtoninstitute.org/policy-analysis/will-qatars-relationship-muslim-brotherhood-change-after-gulf-reconciliation}}</ref>
השלושה היו עובדי CyberPoint שבסיסה בארצות הברית ולאחר מכן עברו לעבוד עבור DarkMatter באיחוד האמירויות. החברה התחרתה מול הסניף הישראלי של [[קבוצת אן. אס. או. טכנולוגיות|NSO]]. בעבודתם עבור DarkMatter השלושה התמקדו בפריצה למחשבים של [[קטר (מדינה)|קטר]], כדי להשיג ולקרוא את דואר אלקטרוני, זאת על בסיס ההנחה שקטר תומכת [[האחים המוסלמים|באחים המוסלמים]] .<ref>{{Cite web|title=Will Qatar's Relationship with the Muslim Brotherhood Change after Gulf Reconciliation?|url=/proxy/https://www.washingtoninstitute.org/policy-analysis/will-qatars-relationship-muslim-brotherhood-change-after-gulf-reconciliation}}</ref>

== ראו גם ==
⚫
* [[קבוצת אן. אס. או. טכנולוגיות|קבוצת NSO]]
⚫
* [[יגאל כרמון]]


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
* {{אתר רשמי}}
* {{אתר רשמי}}
⚫
{{רשתות חברתיות}}
* [[יגאל כרמון]], [https://www.memri.org.il/cgi-webaxy/item?6019 The "RAVEN project" - מקור המכתבים המודלפים של השלטון הקטרי]. [[ממרי]], 23 בדצמבר 2023.
* [[יגאל כרמון]], [https://www.memri.org.il/cgi-webaxy/item?6019 The "RAVEN project" - מקור המכתבים המודלפים של השלטון הקטרי]. [[ממרי]], 23 בדצמבר 2023.
* [https://www.reuters.com/investigates/section/usa-raven/ Project Raven] באתר [https://www.reuters.com רויטרס]
⚫
{{רשתות חברתיות}}


== ראו גם ==
== הערות שוליים ==
⚫
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
⚫
* [[קבוצת אן. אס. או. טכנולוגיות|קבוצת NSO]]
⚫
* [[יגאל כרמון]]


== הערות ==
⚫
{{ביאורים}}{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:פשעי מחשב]]
[[קטגוריה:פשעי מחשב]]

גרסה אחרונה מ־00:44, 29 ביולי 2024


שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית
שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]

DarkMatter Group
נתונים כלליים
תקופת הפעילות 2014–הווה (כ־10 שנים)
מיקום המטה אבו דאבי, איחוד האמירויות הערביות
ענפי תעשייה אבטחת מחשב אישי ברשת עריכת הנתון בוויקינתונים
אנשי מפתח פייסל אל-בנאי (מייסד)
 
www.darkmatter.ae
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

DarkMatter Group (מילולית: "קבוצת חומר אפל") היא חברת אבטחת מידע[1][2] שנוסדה באיחוד האמירויות הערביות בשנת 2014[3] או 2015.[4] החברה תיארה את עצמה כחברה להגנת סייבר בלבד, אולם ב-2016 היא שימשה קבלן של "פרויקט רייבן" (באנגלית: Project Raven), כדי לסייע לאיחוד האמירויות לפקח על ממשלות אחרות, על ארגונים חמושים ועל פעילי זכויות אדם. החברה העסיקה עובדים שהיו בעברם אנשי שירותי המודיעין האמריקאיים ובוגרי יחידות הטכנולוגיה של צה"ל.

תולדות החברה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

DarkMatter נוסדה בשנת 2014,[3] או 2015, על ידי איש העסקים האמירתי פייסל אל-בנאי, מייסד חברת הסלולר Axiom Telecom ובנו של גנרל במשטרת דובאי.[2] בשנת 2014 חברת Zeline 1, חברה בת בבעלות מלאה של DarkMatter, החלה לפעול בפינלנד.

בשנת 2015 התקיים אירוע השקה פומבי של החברה בכינוס הפסגה השנתי של ערי עתיד ערביות.[1] באותו מועד פרסמה החברה את יכולותיה בתחום אבטחת רשת וגילוי האזנות ומעקב באמצעות וירוס מחשב. החברה פרסמה כי היא מפתחת טלפון סלולרי "בטוח". בפרסומיה הציגה החברה את עצמה כגוף העוסק ב"הגנה דיגיטלית ושירות מודיעין לאיחוד האמירויות".

בשנת 2016 החליפה DarkMatter את חברת CyberPoint כחברה קבלנית ב"פרויקט רייבן". בשנת 2016, החברה גם קידמה פיתוח טלפון סלולרי חכם בפינלנד והעסיקה מספר מהנדסים פינים.

בתחילת 2018, המחזור השנתי של DarkMatter היה בגובה מאות מיליוני דולרים.[2] שמונים אחוז מעבודת החברה הייתה עבור ממשלת איחוד האמירויות וארגונים קשורים לממשלתה, כולל NESA. היא פיתחה דגם סמארטפון בשם Katim, (מילולית בערבית: "שקט"). DarkMatter נבחרה כספק רשמי לתערוכה העולמית אקספו 2020,[5] אולם מאוחר יותר הוחלפה בחברה אחרת.

בשנת 2021 הועברה פעילות הסייבר של DarkMatter לחברת Digital14, ששיווקה את מערכת התקשורת המאובטחת 'Katim'.[6]

שיטות גיוס עובדים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לגיוס במסלולי גיוס מקובלים כמו הפניות אישיות ודוכנים בתערוכות מקצועיות, DarkMatter עסקה בצייד ראשים מהסוכנות לביטחון לאומי של ארצות הברית ומגיוס עובדים מחברות מתחרות לאחר ההתקשרות לממשלת איחוד האמירויות. כך נהגה החברה עם חלק מעובדי CyberPoint.[1][2]

על פי הדיווחים, החברה שכרה בוגרי יחידה 8200 של צבא ההגנה לישראל ושילמה להם שכר של עד מיליון דולר בשנה, לעבודה בסניפי החברה בקפריסין ובסינגפור.[7]

סימון מרגיטלי, חוקר אבטחה איטלקית, תיאר בבלוג את שיטות הגיוס של DarkMatter בניסיון להזהיר אחרים. לטענתו, פניות ושאלות באשר לנוהלי החברה בגיוס עובדים הניבו תגובה כי "דברים הוצאו מפרופורציות" והמידע על אופי המשרה היה מעורפל ביותר למרות שאלות שהופנו לחברה.[8][9]

טענות בדבר פעולות ריגול בשירות ממשלת איחוד האמירויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתגובה לפעולות ריגול סייבר שנערכו על ידי ממשלת איראן באיחוד האמירויות אחר מתנגדי המשטר, במהלך 2010 ו-2011, סייעה ארצות הברית לאיחוד האמירויות הערביות בסוף 2011 בהקמת "הרשות הלאומית לאבטחת אלקטרונית" (NESA), שהיא המקבילה של איחוד האמירויות לסוכנות לביטחון לאומי (NSA) בארצות הברית.[10]

פרויקט רייבן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקט רייבן (Raven Project) היה יוזמה סודית שנועדה לסייע לאיחוד האמירויות לפקח על ממשלות אחרות, ארגונים חמושים ופעילי זכויות אדם. הצוות הפרויקט כלל סוכני מודיעין אמריקאים לשעבר, שיישמו את הכשרתם לפריצת טלפונים ומחשבים השייכים ליעדי המעקב של פרויקט רייבן. מטה המבצע ישב באחוזה, שכונה "הווילה", בפרבר של אבו דאבי בעיר ח'ליפה.

משנת 2014 עד 2016, חברת CyberPoint היא שסיפקה עובדי קבלן שהוכשרו בארצות הברית לפרויקט רייבן. בשנת 2016, הופיעו דיווחים כי CyberPoint התקשרה עם חברת תוכנות הריגול האיטלקית Hacking Team. צעד זה פגע במוניטין של CyberPoint כחברת אבטחת סייבר הגנתית. לפי הדיווחים, איחוד האמירויות החליטה שלא להסתמך עוד על קבלן אמריקאי והחליפה את CyberPoint בחברת DarkMatter לביצוע הפרויקט. DarkMatter שכנעה כמה צוותי עובדים של CyberPoint לעבור לעבוד בשירותיה. -DarkMatter.[11] לאחר מכן, על פי הדיווחים, פרויקט רייבן הרחיב את מטרות המעקב שלו כך שכלל גם נעקבים אמריקאים.[11][12]

ב-1 בפברואר 2019, אתר האינטרנט Ars Technica פרסם דברים מפי עובד לשעבר של DarkMatter, דניאל וולפורד שסיפר כי החברה לא עסקה בריגול אחר אמריקאים אלא בייעוץ וסיוע לאיחוד האמירויות כדי ליצור תוכנית אבטחת סייבר לאומי, בדומה לזו שמקיים ה-NSA בארצות הברית. החברה יצרה "רשימת יעדים" למעקב במטרה להכשיר את אנשי איחוד האמירויות בביצוע המעקב ובהבחנה בין מי שמהווה איום על הביטחון הלאומי, לבין מי שאיננו איום כזה.[13]

ב-9 בדצמבר 2021, הגישה פעילת זכויות האדם הסעודית, לוג'יין אל-הד'לול, תביעה בבית משפט מחוזי באורגון נגד שלושה קציני מודיעין צבאי אמריקאים לשעבר, שביצעו פעולות מעקב בשם איחוד האמירויות. לפי התביעה, השלושה עבדו עבור DarkMatter וסייעו לגורמי האבטחה של האמירויות לחלץ נתונים מהאייפון שלה. הפריצה לטלפון שלה הביאה למעצרה של אל-הד'לול באיחוד האמירויות והסגרתה לערב הסעודית, שם נעצרה, נכלאה ועונתה.[14]

ב-22 בדצמבר 2021 נקבע כי אפליקציית הודעות פופולרית בשם ToTok היא כלי ריגול סודי, שפותח על ידי איחוד האמירויות הערביות. מעט מאוד פורסם על הכלי ויכולותיו.[15]

בדצמבר 2021, כמה מחברי בית המחוקקים בארצות הברית דחקו במשרדי האוצר והחוץ להטיל סנקציות על DarkMatter, על קבוצת אן. אס. או. טכנולוגיות, על Nexa Technologies ועל Trovicor. במכתב חתום על ידי יו"ר ועדת הכספים של הסנאט, רון ויידן, יו"ר ועדת המודיעין של בית הנבחרים, אדם שיף, ו-16 מחוקקים נוספים, הם ביקשו להטיל סנקציות מכוח חוק מגניטסקי, שכן החברות הואשמו בכך שהן מאפשרות הפרת זכויות אדם. במכתב נדרשו אף סנקציות על מנהלים בכירים ב-DarkMatter, יחד עם שלוש החברות האחרות.[16]

ב-26 באוגוסט 2022, נאסרה כל פעילויות ייצוא נשק, במסגרת עסקה של מחלקת המדינה על שלושת קציני המודיעין האמריקני לשעבר שסייעו לאיחוד האמירויות לרגל אחר פעילי זכויות אדם, עיתונאים וממשלות. על הפעילים, מארק באייר, ריאן אדמס ודניאל ג'ריק, נאסר במשך שלוש שנים להשתתף במישרין או בעקיפין בכל פעילות הכפופה לחקיקה האמריקאית העוסקת בייצוא נשק וידע צבאי.[17]

דליפת תוצרי עבודת פרויקט רייבן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסמכים מתוך פעילות גורמי ממשל בקטר, ככל הנראה מתוצרי העבודה של פרויקט רייבן באמירויות, הודלפו לאמצעי התקשורת לראשונה בשנת 2021. את המסמכים פרסם לראשונה העיתונאי ברנר ניקולא באתר Blast.[18] לאחר הפרסום הראשון, דבר קיום המסמכים פורסם אף בעיתונים הצרפתים המובילים: ליברסיון, לה מונד[19] ואחרים. מסמכים הועברו לתקשורת אף על ידי מארק אייכינגר, סופר, חוקר ואיש המודיעין הצרפתי לשעבר.

המסמכים שהודלפו עוסקים בתשלומי כספים, רבים מהם במזומן, לאישים שונים. כעולה מן המסמכים, בין האישים שלהם ניתנו מענקים כספיים מאמיר קטר:

מסמכים מאומתים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מהמסמכים גובו בראיות ממקורות חיצוניים.

  • לאמיר קטר מסורת של הענקת סכומי עתק במזומן למנהיגים ואנשי ציבור בולטים. כך במקרהו של הנסיך צ'ארלס, אשר קיבל תרומה בסך של 3 מיליון אירו. במהלך פגישות עם ראש ממשלת קטאר לשעבר. יומיים אחרי הפרסום של הדלפה לגביו הוא אישר שקיבל את סכום העתק במזומן, במזוודות ובתיקים, מקטאר וכי העביר את הכסף לארגון צדקה.[22]
  • סגנית הפרלמנט האירופי אווה קאילי נעצרה בדצמבר 2022 והושעתה לאחר שנאשמה בקבלת כסף מהקטרים.[23] הדבר הוביל לפרשת השחיתות הקטרית בפרלמנט האירופי שבה עומדים לדין ארבעה אנשים בעבירות של שחיתות, הלבנת הון ופשע מאורגן.

תוכנת ריגול קארמה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2016, פרויקט רייבן רכש כלי תוכנה בשם קארמה (Karma). כלי זה היה מסוגל לפרוץ מרחוק לכל מכשיר אייפון של חברת אפל, בכל מקום בעולם, מבלי שנדרשת פעולה כלשהי מצד המחזיק בטלפון, כל עוד בידי מפעיל התכנה את שם משתמש בטלפון, כגון Apple ID, כתובת דואר אלקטרוני המשויכת לטלפון, או מספר טלפון. פריצה זו לטלפון התאפשרה ככל הנראה על ידי ניצול חולשת מתקפת אפס ימים באפליקציית iMessage של המכשיר. עובדי פרויקט רייבן הצליחו להשיג סיסמאות, מיילים, הודעות טקסט, תמונות ונתוני מיקום ממכשירי האייפון שנפרצו.

על פי הדיווחים, בין אלה שהטלפונים הניידים שברשותם נפגעו באמצעות תכנת קארמה:

  • האמיר קטר, השייח תמים בן חמד אאל ת'אני (כונה "הבכיין" בפרויקט), חמד בן ח'ליפה אל-ת'אני (כונה "האב הזועם" בפרויקט) וכן אחיו ומקורבים נוספים.
  • נדיה מנסור, אשתו של פעיל זכויות האדם, אחמד מנסור, הכלוא באיחוד האמירויות. (נדיה כונתה "אנפית סגולה" על ידי פרויקט רייבן; אחמד כונה "אנפה".)
  • העיתונאי הבריטי רורי דונאהי, מנהל לשעבר של מרכז לזכויות אדם באמירויות ומנהל אתר אינטרנט. (דונהי כונה "ג'ירו" על ידי פרויקט רייבן.)
  • ראש ממשלת לבנון סעד אל-חרירי (איחוד האמירויות ראתה בו תומך חזבאללה.)[24]
  • לפרויקט היו מאות מטרות נוספות באירופה ובמזרח התיכון, כולל ממשלות קטר, תימן, כווית, עומאן, סרביה, לבנון, איראן וטורקיה.

בסביבות אמצע 2017, חברת אפל תיקנה כמה מפירצות האבטחה שנוצלו על ידי קארמה, ויעילות הכלי פחתה.

מחלוקת רשות האישורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2016, שני חושפי שחיתויות בחברת DarkMatter ומספר חוקרי אבטחה הביעו דאגה שחברת DarkMatter מתכוונת להפוך לרשות אישורים (CA). הרשאה כזו תיתן לחברה את היכולת ליצור תעודות אישור מזויפות, מה שיאפשר יצירת אתרי אינטרנט מזויפים, או עדכוני תוכנה המתחזים באופן משכנע לעדכונים לגיטימיים. יכולות כאלה, אם נעשה בהן שימוש לרעה, יכולות לאפשר לבעל CA לפרוס בקלות רבה יותר Rootkit למכשירי המטרה, ולפענח תקשורת HTTPS של משתמשי פיירפוקס באמצעות התקפת אדם בתווך .

ב-28 בדצמבר 2017, DarkMatter ביקשה מ-Mozilla לכלול אותו כ-CA מהימן בדפדפן האינטרנט Firefox. במשך יותר משנה סוקרים של Mozilla העלו חששות לגבי דרכי העבודה הטכניות של DarkMatter, והטילו ספק במעמדה של DarkMatter כעומדת בדרישות הבסיס להכללתה כ-CA.

ב-30 בינואר 2019, רויטרס פרסמה סדרת תחקירים המתארים את פרויקט רייבן של DarkMatter.[25] סוקרי Mozilla ציינו את ממצאי החקירה בדאגות שהעלו.[26] לאחר מכן, קרן החזית האלקטרונית (EFF) ואחרים ביקשו ממוזילה לדחות את בקשת DarkMatter ל-CA. מבקרים אלה הצביעו על כך שהחקירה הראתה ש-DarkMatter אינה אמינה ולכן עלולה לעשות שימוש לרעה ביכולותיה. ביולי 2019 אסרה Mozilla על ממשלת איחוד האמירויות לפעול כאחת משומרי הסף של החברה, לאחר דיווחים על תוכנית הסייבר באיחוד האמירויות אשר בוצעה על ידי עובדי DarkMatter.

באוגוסט 2019, גוגל חסמה אתרים שאושרו על ידי חברת DarkMatter, בעקבות תחקיר רויטרס. גוגל הודיעה שכל האתרים שאושרו על ידי DarkMatter יסומנו כלא בטוחים על ידי דפדפני כרום ואנדרואיד שלה.[27]

חקירה וכתבי אישום של ה-FBI

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 2020, DarkMatter הייתה נתונה לחקירה של ה-FBI על פשעים הכוללים אספקת שירותי ריגול דיגיטלי, מעורבות ברצח ג'מאל ח'אשוקג'י וכליאת מתנגדי משטר זרים.[28]

ב-14 בספטמבר 2021, הוגשו כתבי אישום נגד שלושת קציני המודיעין לשעבר - מארק באייר, ריאן אדמס ודניאל גריק - בגין הפרות של חוקי ארצות הברית הכרוכים בהונאת מחשבים וייצוא לא תקין של טכנולוגיה. השלושה חתמו על הסדר טיעון במסגרתו ישלמו קנס שנפרש על פני שלוש שנים בסך 750,000, 600,000 ו-335,000 דולר, בהתאמה, בסך כולל של 1.68 מיליון דולר. עוד התחייבו לשתף פעולה בחקירות של ה-FBI ומשרד המשפטים. הם התחייבו גם לנתק קשרים עם כל סוכנויות הביון ורשויות אכיפת החוק של איחוד האמירויות הערביות וכן להימנע מכל העסקה עתידית הקשורה בניצול רשתות מחשבים. לשלושה נשלל הסיווג הביטחוני שקיבלו בארצות הברית לכל חייהם והם מנועים מקבלת סיווג ביטחוני עתידי.

השלושה היו עובדי CyberPoint שבסיסה בארצות הברית ולאחר מכן עברו לעבוד עבור DarkMatter באיחוד האמירויות. החברה התחרתה מול הסניף הישראלי של NSO. בעבודתם עבור DarkMatter השלושה התמקדו בפריצה למחשבים של קטר, כדי להשיג ולקרוא את דואר אלקטרוני, זאת על בסיס ההנחה שקטר תומכת באחים המוסלמים .[29]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 Jenna McLaughlin, Spies for Hire. The Intercept, October 24 2016d
  2. ^ 1 2 3 4 Alexander Cornwell, Emerging Gulf State cyber security powerhouse growing rapidly in size, revenue. Reuters.com February 2 2018
  3. ^ 1 2 Christopher Bing and Joel Schectman, Inside The UAE's Secret Hacking Team of American Mercenaries. Reuters Investigates, January 30 2019
  4. ^ Jon Gambrell, UAE cyber firm DarkMatter slowly steps out of the shadows. Phys.org, February 1, 2018
  5. ^ "Who's going to protect you online at Expo 2020?". Official Expo 2020 news blog. 4 ביוני 2018. נבדק ב-24 בדצמבר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Digital14 picks up Darkmatter's key activities, including the vulnerabilities researcher xen1thLabs". 21 בינואר 2021. נבדק ב-15 בספטמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ זיו אמיתי, מיליון דולר בשנה: החברה המסתורית שמפתה יוצאי 8200 במשכורות עתק - ומדאיגה את ישראל. TheMarker,‏ 15 באוקטובר 2019
  8. ^ Maragitelli, Simone (27 ביולי 2016). "How The United Arab Emirates Intelligence Tried to Hire me to Spy on its People". ארכיון מ-2016-07-27. נבדק ב-15 בספטמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ McLaughlin, Jenna (2016-10-24). "Featured News: Spies for Hire". The Intercept (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2020-03-03.
  10. ^ McLaughlin, Jenna (21 בדצמבר 2017). "Deep Pockets, Deep Cover: The UAE Is paying Ex-CIA officers to build a spy empire in the Gulf". Foreign Policy. אורכב מ-המקור ב-19 בספטמבר 2021. נבדק ב-18 בספטמבר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ 1 2 "A New Age of Warfare: How Internet Mercenaries Do Battle for Authoritarian Governments". The New York Times. 2019-03-21. נבדק ב-2019-03-22.
  12. ^ "Takeaways From The Times's Investigation Into Hackers for Hire". The New York Times. 2019-03-21. נבדק ב-2019-03-22.
  13. ^ Gallagher, Sean (1 בפברואר 2019). "UAE buys its way toward supremacy in Gulf cyberwar, using US and Israeli experts". {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "Saudi women's rights activist sues three ex-US intel operatives over hacking for UAE". The Guardian. 9 בדצמבר 2021. נבדק ב-9 בדצמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Mazzetti, Mark; Perlroth, Nicole; Bergman, Ronen (22 בדצמבר 2019). "It Seemed Like a Popular Chat App. It's Secretly a Spy Tool". The New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ Menn, Joseph; Schectman, Joel (15 בדצמבר 2021). "U.S. lawmakers call for sanctions against Israel's NSO, other spyware firms". Reuters. נבדק ב-15 בדצמבר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ "Ex-U.S. intel operatives who worked for UAE barred from arms exports, State Dept says". Reuters. 26 באוגוסט 2022. נבדק ב-26 באוגוסט 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ Qatar connection : vol de corbeaux et nid d’espions autour des révélations de Blast, Blast le souffle de l’info, ‏2023-10-23 (בצרפתית)
  19. ^ 1 2 Rémi Dupré, Bernard-Henri Lévy débouté dans son procès en diffamation contre le journaliste Denis Robert. Le Monde, 22 September 2021
  20. ^ The "RAVEN project“ - מקור המכתבים המודלפים של השלטון הקטרי, באתר ממרי
  21. ^ BHL vs Blast : l’appel de la censure, Blast le souffle de l’info, ‏2023-10-23 (בצרפתית)
  22. ^ Prince Charles given €3m in cash in bags by Qatari politician, according to report | King Charles III | The Guardian, amp.theguardian.com
  23. ^ אסף אוני, ‏סגנית נשיאת הפרלמנט האירופי נעצרה בחשד שקיבלה שוחד מקטאר, באתר גלובס, 10 בדצמבר 2022
  24. ^ Craig Timberg; Michael Birnbaum; Drew Harwell; Dan Sabbagh (2021-07-20). "On the list: Ten prime ministers, three presidents and a king". The Washington Post. Washington, D.C. ISSN 0190-8286. OCLC 1330888409.
  25. ^ Christopher Bing + Joel Schectman, INSIDE THE UAE’S SECRET HACKING TEAM OF AMERICAN MERCENARIES, https://www.reuters.com, ‏January 30, 2019
  26. ^ Zack Whittaker, Mozilla blocks spy firm DarkMatter from Firefox citing 'significant risk' to users, TechCrunch, ‏2019-07-09 (באנגלית אמריקאית)
  27. ^ "Google blocks websites certified by DarkMatter, after Reuters reports". Reuters. נבדק ב-1 באוגוסט 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  28. ^ "Information War Led to Khashoggi's Murder | RealClearPolitics". www.realclearpolitics.com. נבדק ב-2020-03-03.
  29. ^ "Will Qatar's Relationship with the Muslim Brotherhood Change after Gulf Reconciliation?".
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=DarkMatter_Group&oldid=39123253"