ניקיטה מיכאלקוב – הבדלי גרסאות

ניקיטה סרגייביץ' מיכאלקוב
Никита Сергеевич Михалков
	ניקיטה מיכאלקוב, 2013
	ניקיטה מיכאלקוב, 2013
לידה	21 באוקטובר 1945 (בן 79); מוסקבה, רוסיה הסובייטית, ברית המועצות
שם לידה	Никита Сергеевич Михалков
סוגה מועדפת	היסטוריה ודרמה
מדינה	ברית המועצות, רוסיה
תקופת הפעילות	מ-1959
עיסוק	תסריטאי, מפיק ובמאי קולנוע
מקום לימודים	המכון לקולנוע על שם גרסימוב (1971); בית הספר המרכזי למוזיקה במוסקבה (1959); המכון לתיאטרון על שם בוריס שצ'וקין; GOU CO No. 1239 ;
יצירות בולטות	שמש בוגדנית
בן או בת זוג	אנסטסיה ורטינסקאיה (1966–1969); Tatiana Mikhalkova ;
צאצאים	Stepan Mikhalkov, ארטיום מיכאלקוב, אנה מיכאלקובה, Nadezhda Mikhalkova
מספר צאצאים	4
פרסים והוקרה	פרס אוסקר (1994) על סרטו "שמש בוגדנית", בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר
	האתר הרשמי
	פרופיל ב-IMDb

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־19:41, 12 ביוני 2020

שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות משחק
פרמטרים [ שנות הפעילות, קישור ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

ניקיטה סרגייביץ' מיכאלקוב (ברוסית: ‏Никита Сергеевич Михалков; נולד ב-21 באוקטובר 1945) הוא תסריטאי, מפיק, שחקן קולנוע ובמאי רוסי. חתן תואר האמן העממי של רוסיה הסובייטית (1984) והחל משנת 1998 עומד בראש איגוד הקולנוענים הרוסי (Союз кинематографистов России).

מיכאלקוב הוא חתן פרס אוסקר (1994) על סרטו "שמש בוגדנית", בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר. אחיו של ניקיטה מיכאלקוב הוא הבמאי אנדריי קונצ'לובסקי שנשא את שם משפחת אימם במקום של אביהם.

ביוגרפיה

ניקיטה מיכאלקוב נולד במוסקבה במשפחת המשורר סרגיי מיכאלקוב. הוא למד בבית הספר התיכון, ובמקביל בבית הספר המרכזי למוזיקה שליד הקונסרבטוריון המוסקבאי, ולמד תיאטרון בחוג ליד תיאטרון הדרמה על שם סטניסלבסקי. כבר בגיל 14 הוא השתתף באחד הסרטים.

בשנת 1963 החל ללמוד בבית הספר למשחק על שם שצ'וקין. מכיוון שלפי מדיניות בית הספר התלמידים לא יכולים להשתתף בסרטים בזמן הלימודים, הוא עזב את המוסד והתחיל ללמוד ב-VGIK. הוא סיים את הפקולטה לבימוי בשנת 1971.

החל ממחצית שנות ה-70 הוא ביים מספר סרטים וזכה לפופולריות רבה. בחלק מסרטים אלו הוא שיתף את פאבל קדוצ'ניקוב, שהיה פופולרי מאוד בשנות ה-50, אך מאז לא שיחק בתפקידים מרכזיים. במקביל, הוא שיחק במספר סרטים ובשנת 1984 קיבל את פרס שחקן השנה.

בשנת 1987 הקים ניקיטה מיכאלקוב את חברת ההפקות טריט"ה (Студия ТриТэ) שמשמעותה: "יצירתיות, ידידות, עמל" (Творчество, Товарищество, Труд).

החל משנות ה-90 הוא כמעט ולא שיחק אך המשיך בבימוי סרטים. בשנת 1994 ביים את סרטו הנודע ביותר שמש בוגדנית שזיכה אותו בפרס האקדמיה הרוסית לקולנוע ובפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר. לאחר מכן נטל חלק בבימוי הסרט "הספר מסיביריה" וביים מספר סרטים נוספים.

בשנת 2007 ביים את הרימייק לסרטו של סידני לומט "12 המושבעים", 12 שהיה מועמד לפרס אוסקר לסרט הזר, אך לא זכה.

הוא ביים גם את סרטי ההמשך לשמש בוגדנית, אך אלה לא זכו להצלחה של ממש.

בשנת 2014 יצא לאקרנים סרטו מכת שמש, אודות מלחמת האזרחים ברוסיה. הוא נטל חלק בהפקות רבות, כדוגמת דרמות הספורט אגדה מספר 17 ומתקדמים למעלה.

דעותיו הפוליטיות

ניקיטה מיכאלקוב נכנס לחיים הפוליטיים. הוא היה חבר קרוב של אלכסנדר רוצקוי, וגם אחרי אירועי 1993 תמך בו בפומבי.

החל משנות ה-2000 הוא ידוע כתומך במדיניותו של ולדימיר פוטין. בשנת 2015 הוכרז כפרסונה נון גראטה באוקראינה, בשל תמיכתו בסיפוח חצי האי קרים (2014).

פילמוגרפיה

שנה	סרט
שנה	סרט	בימוי	תסריט	הפקה	משחק	תפקיד	הערות
1959	השמש זורחת לכולם				כן	תלמיד בית ספר	תפקידו הראשון בקולנוע
1960	עננים מעל בורסק				כן	פטיה
1961	הרפתקאות קרוש				כן	ואדים
1963	אני הולך במוסקבה				כן	קוליה
1965	שנה כחיים				כן	ז'ול
1966	הלצה				כן	החתן
1966	המצית				כן	סרגיי בורודין
1966	לא היום המוצלח ביותר				כן	ניקיטה
1967	כוכבים וחיילים				כן	הטוראי גלאזונוב
1967	הנערה וחפציה	כן	כן				סרט קצר
1967	...ואותם שפתיים ועיניים ירוקות	כן	כן				סרט קצר
1968	ואני נוסע הביתה	כן	כן				סרט קצר
1969	קן האצילים				כן	הנסיך נלידוב
1969	השיר אודות מנשוק				כן	יז'וב
1969	החדר האדום				כן	בוריס צ'וחנובסקי
1970	ספורט, ספורט, ספורט				כן	קיריבייביץ'
1970	סיכון		כן
1970	יום רגוע בסוף המלחמה	כן					סרט קצר
1971	תחזיק בענן				כן	איש הצ'קה
1972	צופה התחנה				כן	ההוסאר מינסקי	עיבוד סיפור מאת פושקין
1972	שוקולד		כן
1974	קרוב בין זרים, זר בין קרובים	כן	כן		כן	יסאול ברילוב	סרט בכורה בבימויו
1975	עבד לאהבה	כן			כן	איש המחתרת איוואן
1977	יצירה לא גמורה לפסנתר מכני	כן			כן	ניקולאי טרילצקי
1977	רכבת האקספרס הטרנס-סיבירית		כן
1977	שנאה		כן
1978	סיביריאדה				כן	אלכסיי אוסטיוז'אנין
1978	חמישה ערבים	כן	כן
1979	אובלומוב	כן	כן				עיבוד לספרו של איוואן גונצ'רוב, אובלומוב
1981	משפחה	כן			כן	מלצר
1981	שתי קולות				כן	סרגיי בקלז'אנוב
1981	דיוקנה של אשת האמן				כן	בוריס פטרוביץ'
1981	כלבם של בני בסקרוויל				כן	הנרי בסקרוויל	עיבוד סובייטי לכלבם של בני בסקרוויל
1982	תחנה לשניים				כן	אנדריי
1982	פקח התנועה				כן	ולנטין טרונוב
1982	טיסות בחלום ובמציאות				כן	במאי קולנוע
1983	ללא עדים	כן	כן
1984	רומנטיקה אכזרית				כן	סרגיי פראטוב
1986	ליצני האהוב		כן
1987	עיניים כהות	כן	כן
1989	הצייד הבודד		כן
1990	עצירה עצמית	כן	כן	כן			צולם מכספי פרסום שהתקבלו מחברת פיאט^[7]
1990	תחת אורות הצפון				כן	רגיניוב
1991	הנעלבים והמושפלים				כן	הנסיך ולקובסקי
1991	אורגה — תחום האהבה	כן	כן		כן	רוכב האופניים
1992	הזרה המופלאה				כן	הקולונל
1993	לזכור את צ'כוב	כן
1993	אנה: מ-6 עד 18	כן	כן	כן	כן	קמאו
1994	שמש בוגדנית	כן	כן	כן	כן	סרגיי קוטוב
1995	מסע רגשי למולדתי. נעימה של ציור רוסי	כן	כן	כן
1996	רביזור				כן	אנטון דמוחאנובסקי	עיבוד לרביזור
1998	הספר מסיביריה	כן	כן	כן	כן	אלכסנדר השלישי
2000	ורה, תקווה, דם				כן
2000	גיל עדין			כן
2003	רוסים ללא רוסיה	כן					סרט תיעודי
2003	אבשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: «Отец» (2003) וגם שמאל=כן.	כן	כן	כן
2003	אמאשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: «Мама» (2003) וגם שמאל=כן.	כן	כן	כן
2004	72 מטרים			כן
2005	שקרים של איש מת				כן	העבריין מיכאליץ'
2005	פרסונה נון גראטה				כן	אולג
2005	יועץ ממלכתי			כן	כן	גנרל גלב גאורגייביץ' פוז'ארסקי	עיבוד לספרו של בוריס אקונין, "יועץ ממלכתי"
2006	לא כואב לי				כן	סרגיי סרגייביץ'
2007	ארנבון שמן שוטה				כן	ניקיטה סרגייביץ'
2007	55	כן	כן	כן			סרט תיעודי לקראת יום הולדתו ה-55 של פוטין
2007	12	כן	כן		כן	בכיר המושבעים
2010	שמש בוגדנית 2: הציפייה	כן	כן	כן	כן	סרגיי קוטוב
2011	שמש בוגדנית 2: המצודה	כן	כן	כן	כן	סרגיי קוטוב
2013	ארץ זרה	כן
2014	אדמתךשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Своя земля — Фильм Никиты Михалкова. Новости Вести. Ру וגם שמאל=כן.	כן
2013	אגדה מספר 17			כן
2014	מכת שמש	כן	כן
2016	למאות נצחים				כן	סאנין
2021	אקדוחן השוקולד	כן	כן				מצוי בשלבי פרה-פרודקשן

לקריאה נוספת

Larsen, Susan (Autumn 2003). "National Identity, Cultural Authority, and the Post-Soviet Blockbuster: Nikita Mikhalkov and Aleksei Balabanov". Slavic Review. 62 (3): 491–511. doi:10.2307/3185803. JSTOR 3185803.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ניקיטה מיכאלקוב בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של ניקיטה מיכאלקוב (ברוסית)

תבנית:פרופילי קולנוענים

הבלוג הרשמי
סרטונים בערוץ של ניקיטה מיכאלקוב, באתר יוטיוב
קורות חיים באתר לנטה-פדיה
ראיון עם ניקיטה מיכאלקוב 2013, סרטון באתר יוטיוב

הערות שוליים

^ [1]
^ [2]
^ "אקדוחן השוקולד" באתר אולפני T3
^ "אקדוחן השוקולד" בפורטל Kinopoisk.ru
^ "אקדוחן השוקולד" באתר אולפני T3
^ "אקדוחן השוקולד" בפורטל Kinopoisk.ru
^ Михалков Н. С. Территория моей любви. — М.: Эксмо, 2015. — 416 с. — ISBN 978-5-699-68930-9.

[1] [1]

[2] [2]

[3] "אקדוחן השוקולד" באתר אולפני T3

[4] "אקדוחן השוקולד" בפורטל Kinopoisk.ru

[5] "אקדוחן השוקולד" באתר אולפני T3

[6] "אקדוחן השוקולד" בפורטל Kinopoisk.ru

[7] Михалков Н. С. Территория моей любви. — М.: Эксмо, 2015. — 416 с. — ISBN 978-5-699-68930-9.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 261: / שורה 261: @@
 |-
 | [[1977 בקולנוע|1977]]
-| תו לא גמור לפסנתר מכני
+| [[יצירה לא גמורה לפסנתר מכני]]
 | <center>{{כן}}</center>
 |