לדלג לתוכן

טיטן 3C

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טיטן 3C
Titan IIIC
משגר בשיגור
משגר בשיגור
ייעוד שיגור חלליות
משפחה משפחת משגרי הטיטן
יצרן מרטין מריאטה
ארץ ייצור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
היסטוריית שיגורים
סטטוס לא פעיל
אתרי שיגור LC-40 & 41‏ בנמל החלל קייפ קנוורל
שיגורים 36
הצלחות 31
כישלונות 5
שיגור ראשון 18 ביוני 1965
שיגור אחרון 6 במרץ 1982
יכולת
מטען ל־LEO 13,100 ק"ג
מטען ל־GTO 3,000 ק"ג
מידע נוסף
גובה 42 מטרים
קוטר 3.0 מטרים
משקל 626,190 ק"ג
שלבים 2-3
UA1205
מספר מאיצים 2
דחף 5,850 קילו־ניוטון
מתקף סגולי 265 שניות
זמן בעירה 115 שניות
דלק דלק מוצק
שלב ראשון
מספר מנועים 1
סוג מנוע LR-87-7
דחף 1,942 קילו ניוטון
זמן בעירה 147 שניות
דלק אירוזין 50/N2O4
שלב שני
מספר מנועים 1
סוג מנוע LR-91
דחף 453 קילו ניוטון
זמן בעירה 205 שניות
דלק אירוזין 50/N2O4
שלב שלישי Transtage
מספר מנועים 2
סוג מנוע AJ-10-138
דחף 71 קילו ניוטון
זמן בעירה 440 שניות
דלק אירוזין 50/N2O4

טיטאן 3Cאנגלית: Titan IIIC) היה משגר שפותח מטיל בליסטי בין־יבשתי "טיטן 2". המשגר שימש לשיגור חלליות בשנים 19651982. השינוי העיקרי לעומת הטיל הבליסטי היה הוספת שלב שלישי ומאיץ.

תיאור המשגר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיבה לפיתוח משגר חדש היה צורך במשגר שיהיה מותאם לשיגור חללית מאוישת "בואינג X-20 דיינה-סור". פרויקט זה בוטל ומשגר היה בשימוש לשיגור חלליות לא מאוישות.

לפני הפעלת השלב הראשון של המשגר הופעלו מאיצים. הדבר איפשר להגדיל באופן משמעותי משקל הלוויינים שניתן לשגר על ידי המשגר. השיגור הראשון בוצע בשנת 1965 מכן שיגור LC-40 בנמל החלל קייפ קנוורל. לשיגורים של משגר הותאם גם כן שיגור LC-41.

בשנות ה-70 בוצעו שיגורים של גרסת "טיטן 3 (23)C" עם ביצועים משופרים.

בסך הכול בוצעו 36 שיגורים מהם 31 היו מוצלחים. השיגורים הופסקו בשנת 1982.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טיטן 3C בוויקישיתוף