BLU-109
 | |
| מידע בסיסי | |
|---|---|
| ייעוד | פצצה חודרת בטון |
| ארץ ייצור |
 ארצות הברית |
| יצרן |
לוקהיד מרטין, ג'נרל דיינמיקס, ELLWOOD National Forge  |
| מאפיינים כלליים | |
| משקל | 2,000 ליברות (910 קילוגרם) |
| ממדים | |
| אורך | 2.41 מטר |
| קוטר | 370 מילימטר |
| ראש קרב והנחיה | |
| ראש קרבי | 250 ק"ג חומר נפץ מרסק מסוג טריטונל עם חוד חודר בטון |
| חדירת בטון | עד 1.8 מטר בטון מזוין |
  | |
.jpg)
BLU-109/B (ראשי התיבות: Bomb Live Unit) היא פצצה חודרת בטון בשימוש חיל האוויר של ארצות הברית שפותחה ב-1985. בדומה לפצצות מפצחות בונקרים אחרות, היא נועדה לחדור למקלטי בטון ומבנים קשים אחרים לפני הפיצוץ. בנוסף לארצות הברית, היא חלק מהחימוש של חילות האוויר של ישראל, אוסטרליה, בלגיה, קנדה, דנמרק, צרפת, גרמניה, יוון, איטליה, הולנד, נורווגיה, פקיסטן, ערב הסעודית, בריטניה ואיחוד האמירויות הערביות.[1]
עיצוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]ל-BLU-109/B יש מעטפת פלדה בעובי של כ-25 מילימטר והיא מלאה ב-240 ק"ג טריטונל. יש לה מרעום בעל פעולה מושהית. ה-BLU-109 משמשת גם כראש נפץ של הפצצה המונחית אלקטרו-אופטית GBU-15, הפצצה מונחית לייזר (אנ') GBU-27 Paveway III, וטיל האוויר-קרקע AGM-130. פצצה זו יכולה לחדור 1.2–1.8 מטר של בטון מזוין.[2]
גרסאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי הדיווחים, ה-BLU-118 היא וריאציה של מילוי נפץ תרמובארי במעטפת BLU-109 ועיצוב פצצות בסיסי.[3] היא מכילה PBXIH-135, שהוא חומר נפץ מסורתי.[4]
בשנת 2015 החלה ג'נרל דיינמיקס בפיתוח בעלות של 7.2 מיליון דולר של גרסה בשם HAMMER, שנועדה להשמיד חומרים כימיים וביולוגיים על ידי הפצת עשרות כדורי אש קינטיים (KFI) (לא פיצוצים) בתוך בונקר.[5]
בשימוש צבאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ה-BLU-109 נמכר לבעלות ברית מפתח של ארצות הברית כולל דרום קוריאה, ישראל, יוון, ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות, פקיסטן וטורקיה.[6][7]
צבאות בעולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ארצות הברית: חיל האוויר של ארצות הברית
ישראל: חיל האוויר הישראלי
מרוקו: חיל האוויר המלכותי המרוקאי (אנ')
קוריאה הדרומית: חיל האוויר של הרפובליקה של קוריאה 
יוון: חיל האוויר היווני
טורקיה: חיל האוויר הטורקי 
סרביה: חיל האוויר הסרבי (אנ')
פקיסטן: חיל האוויר של פקיסטן
ערב הסעודית: חיל האוויר המלכותי הסעודי 
איחוד האמירויות הערביות: חיל האוויר של איחוד האמירויות הערביות
הולנד: חיל האוויר המלכותי ההולנדי (אנ')
מבצע סדר חדש
[עריכת קוד מקור | עריכה]
צה"ל עשה שימוש בשמונים פצצות כאלו במבצע סדר חדש בו הושמדה המפקדה המרכזית התת-קרקעית של חזבאללה וחוסל חסן נסראללה, לפי הדיווח ב"ניו יורק טיימס", אשר ערך ניתוח לסרטון שפרסם צה"ל, ובו נראו מטוסי הקרב ממריאים לגיחה בביירות: מהניתוח לסרטון, כך נטען, עולה שהמטוסים נשאו פצצות מהדגם האמריקני BLU-109 - ועליהן הורכבה ערכת JDAM, המכונה בצה"ל "ברד כבד". מדובר במערכת שמאפשרת להפוך פצצות ל"חכמות" ומדויקות יותר.[8][9]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- BLU-109/B ראש נפץ קשה מטרה, באתר Hill AFB, חיל האוויר האמריקאי
- BLU 109 - בבטאון חיל האוויר - 1989
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Forecast International (2004). BLU-116/B (אורכב 10.03.2012 בארכיון Wayback Machine), page 4. Accessed 12 May 2011.
- ^ "BLU-109 / I-2000 / HAVE VOID". globalsecurity.org. ארכיון מ-30 במרץ 2014. נבדק ב-15 במרץ 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "BLU-118/B Thermobaric Weapon". GlobalSecurity.org. ארכיון מ-27 ביולי 2019. נבדק ב-2013-12-06.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Little, Robert. "A race to get a new bomb for cave war". The Baltimore Sun. ארכיון מ-7 באפריל 2014. נבדק ב-5 באפריל 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Drew, James."Pentagon taps General Dynamics to test fireball bunker bomb (אורכב 19.02.2018 בארכיון Wayback Machine)"
- ^ The Most “Political” of All Bombs. http://www.quatrostrategies.com/2016/02/29/the-most-political-of-all-bombs/ (אורכב 06.09.2018 בארכיון Wayback Machine)
- ^ "BLU-109/B (Bomb Live Unit)". www.haf.gr.
- ^ ynet (2024-09-29). ""חפרפרת איראנית" חשפה את מיקום נסראללה? | זו הפצצה שחדרה את הבונקר שלו". Ynet. נבדק ב-2024-09-29.
- ^ Aric Toler and Riley Mellen, 2,000-Pound Bombs Likely Used in Attack That Killed Nasrallah, Video Shows, The New York Times, 28 September 2024