לדלג לתוכן

מיגל אנחל אסטוריאס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיגל אנחל אסטוריאס
Miguel Ángel Asturias
לידה 19 באוקטובר 1899
גואטמלה סיטי, גואטמלה
פטירה 9 ביוני 1974 (בגיל 74)
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Miguel Ángel Tejada Peñuela עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גואטמלה עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום גואטמלי
מקום קבורה פר לשז עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופר, דיפלומט
מקום לימודים סורבון, אוניברסיטת סן קרלוס בגואטמלה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה ספרדית
סוגה רומן עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם ספרותי סוריאליזם, ריאליזם קסום עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות Leyendas de Guatemala, Mulata de tal עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
  • Clemencia Amado
  • Blanca Mora y Araujo עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Rodrigo Asturias עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מיגל אנחל אסטוריאסספרדית: Miguel Ángel Asturias;‏ 19 באוקטובר 18999 ביוני 1974), סופר בשפה הספרדית, דיפלומט גואטמלי, זוכה פרס נובל לספרות לשנת 1967.

מיגל אנחל אסטוריאס נולד בגואטמלה סיטי, בירת גואטמלה. הוריו יצאו אל הכפר, במחוז באחה וראקרוס, כדי להימלט מרדיפות הדיקטטור אסטרדה קבררה. מיגל אנחל גדל בין האינדיאנים באווירה כפרית, וספג סיפורי מעשיות ואגדות. מאוחר יותר חזרה משפחת אסטוריאס לעיר הבירה, שם פנה ללימודים תיכוניים ולאחר מכן נרשם ללימודי משפטים.

בשנת 1920 השתתף מיגל אנחל במחאות הסטודנטים שתרמו למהפכה שסילקה את משטר קבררה. כעבור שנה החל שלטון צבאי שרדיפותיו אחר בעלי השקפות מתקדמות, הביאו לכך שאסטוריאס עזב את ארצו ונסע לפריז. בין השנים 1923–1933 הוא התגורר בפריז, תרגם לספרדית את אפופאית האינדיאנים ופרסם את "אגדות גואטמלה". הצלחת התרגום הצרפתי של הספר פתחה לו את השער אל חוגי האומנות. הוא הכיר את אנרי ברבוס, פבלו פיקאסו, ז'אן קוקטו וטריסטן צארה, ושמר על ידידות אמיצה עם הלטינו אמריקאים ססאר ואייחו, אלחו קרפנטייר וארטורו אוסלר פייטרי. הוא ניהל פעילות פוליטית ופובליציסטית ופרסם יותר מ-2,000 מאמרים בעיתוני גואטמלה, מקסיקו וארגנטינה.

בשנת 1933 חזר לגואטמלה וכתב סונטות ופואמות שפורסמו יחד באנטולוגיה שהופיעה בבואנוס איירס ובפריז. עם נפילת הדיקטטור אוביקו החל את מעורבותו בחייה הפוליטיים של ארצו. הוא נשלח לתפקידים דיפלומטיים בכירים לבואנוס אירס, לפריז ולאל סלוודור. בו זמנית החל לרכוש לעצמו שם של סופר בשפה הספרדית לאחר פרסום הרומנים "כבוד הנשיא" ו"אנשי תירס".

בשנת 1967 הוענק לו פרס נובל לספרות על "יצירתו הספרותית, מלאת החיים, מושרשת עמוק בצורת החיים ובמסורות המקומיים של אמריקה הלטינית".

את התקופה האחרונה בחייו בילה במדריד, שם נפטר. הוא נקבר בבית הקברות פר לשז בפריז.

  • 1928 Arquitectura de la vida nueva
  • 1930 Leyendas de Guatemala "אגדות גואטמלה".
  • 1936 Sonetos "סונטות".
  • 1946 El señor Presidente "כבוד הנשיא", תורגם מספרדית על ידי ישעיהו אוסטרידן ויצא לאור בהוצאת עם עובד בשנת תשל"א.
  • 1949 Hombres de maíz "אנשי תירס".
  • טרילוגיית הבננה:
    • 1950 Viento fuerte "רוח חזקה".
    • 1954 El papa verde "האפיפיור הירוק".
    • 1960 Los ojos de los enterrados "עיני הקבורים".
  • 1952 Carta Aérea a mis amigos de América
  • 1956 Week-end en Guatemala "סוף שבוע בגואטמלה".
  • 1961 El alhajadito
  • 1963 Mulata de tal "מולטית אחת".
  • 1964 Rumania, su nueva imagen "רומניה ופניה החדשות".
  • 1968 Latinoamérica y otros ensayos
  • 1969 Malandrón
  • 1972 Viernes de Dolores
  • 1972 América, fábula de fábulas
  • 1977 Sociología guatemalteco
  • 1977 Tres de cuatro soles

ספריו בעברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • כבוד הנשיא , תורגם מספרדית בידי ישעיהו אוסטרידן, עם עובד, ספריה לעם, תל אביב, 1971.
  • מיגל אנחל אסטוריאס, חתן פרס נובל בספרות לשנת 1967, דברי מבוא ותרגומים מספרדית: משה לזר, ירושלים, האוניברסיטה העברית בשיתוף המכון המרכזי ליחסי-תרבות ישראל-אמריקה האיברית, ספרד ופורטוגל, תשכ"ח, 1968.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיגל אנחל אסטוריאס בוויקישיתוף


ערך זה הוא קצרמר בנושא סופרים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.